עץ יוסף על בראשית רבה/כ/יב
<< | עץ יוסף על בראשית רבה • פרשה כ |
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב •
בתורתו של ר"מ פי' בספר חידושיו שלו על התורה כדלעיל פ"ט:
כתנות אור דמאי כתנות עור דהא אכתי לא נשחטה בהמה שיעשה כתנות מעורה. לזה פירש עור אור דאותיות אחה"ע מתחלפות (יפ"ת):
שהם דומים לפינס ברש"י ובילקוט הגירסא לפנס. הוא הכלי שנותנים בו הנר שלא תכבה הרוח והוא רחב מלמטה וכן היו אלו הבגדים. וקרי הכלי אור ע"ש שמושו (יפ"ת):
חלקים היו כצפורן. וכן העור חלק מצד הבשר. ונאים כמרגליות דקרי בהו אור כר"מ. ונראה שבספרו של ר"מ לא היה כתוב אלא כתנות אור והמדרש פירש שהוא ביאר שדומה לפנס. ור' יצחק מפרש שהן חלקים כציפורן (יפ"ת) וע' פדר"א פ' י"ד:
ככלי פשתן הדקין. הביא דמיון לדר' יצחק רביא מכלי פשתן דבית שאן שהן חלקים ונאים (יפ"ת):
שהם דבוקין לעור קראם כתנות עור ע"ש שהם דבוקים לעור האדם אע"פ שהם נעשים מצמר או מדבר אחר. והם ממין החלוקים הלבושים תחת כל הבגדים וסמוכים לעור (יפ"ת):
איגיאה בל"י עור עזים (מוסף הערוך):
אגנייה המוסף הערוך גורס אגנינה ופי' בל"ר עור כבש בעוד צמרו עליו:
לגאי בל"י ארנבת (מוסף הערוך):
סיסרטין הערוך גורס סיסרינן. ופי' המוסף הערוך בל"י עור בעוד הצמר עליו:
גלי קסינין פי' בל"י עור בעוד שערו עליו של מין חולדה יקרה וחשובה הנגדלת במדינות צפון. ואולי הוא חולדת הסנאים הנזכר במשנה דכלאים. פי' גלא חולדא. קסנאי דבר נחמד בא מארץ אחרת בל"י. ירושלמי שבת פ' במה מדליקין עורות תחשים ר"נ אומר גלא קסינון עכ"ל:
בכורות משתמשין כי עד המשכן היו בכורות מקריבין קרבנות כמ"ש לקמן פ' כ"ג:
צמר גמלים כו' דכתנות עור הינו של צמר. וקראן של עור שהצמר בא מן העור. וקאמר דהיו צמר גמלים וארנבים לפי שצמר זה חם ורך:
לפום חילך אכול. כלומר לפי שיעור ממונך אכול. לא תפחות ולא תוסיף (יפ"ת):
ופרא מן דאת לביש פי' בפחות מיכולתך לבוש דבמלבושים ליכא צערא דגופא וטוב לצמצם בו שלא יראה עשיר לבריות ויתקנאו בו. ועוד שהתורה חסה על ממונם של ישראל שלא לצורך. ואי ראוי לאדם לאבד מעותיו בחנם:
פרא לשון פחות כמו בירושלמי כתובות פ"ה ה"ו תרין חולקין פרא ציבחר (פי' פחות מעט):
ויתיר ממה דאת שרי. יותר מהראוי לך בקש להוסיף בדירתך שדירה נאה מארכת ימיו של אדם לפי שמרחבת הנפש:
מכל עץ הגן אכל תאכל כפול להורות שיאכל כל צרכו ולא יצמצם. ואע"ג דלעיל ספט"ו ילפינן מיניה אזהרת גזל מקרא אחד יוצא לכמה טעמים (נזה"ק):
ויעש ה' אלהים לאדם כו' שעשה לו פחות ממה שהיה ראוי לו שאחר שכל העולם שלו היה לו ללבוש שש ורקמה ולא עשה לו אלא כתנות עור ללמדו ד"א. ונכתב בתורה שנלמוד גם אנחנו. וס"ל דכתנות עור היינו צמר גמלים כדרשב"נ דלעיל (יפ"ת):
שנים היו שרוים בכל העולם. דג"ע גדול מכל העולם (יפ"ת):