עץ יוסף על בראשית רבה/כ/ד
<< | עץ יוסף על בראשית רבה • פרשה כ | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב •
וכל מה שעשית כו' ר"ל שכל הפיתוי לא עשית אבל בשביל חוה שימות אדם ואתה תקחנה כדלקמן בפירקין. ואמר כל הפעולה שלך לא בשביל זאת כלו' העשייה דהכא לאו עשייה ממש אלא פעולה. דמעשה נאמר על מלאכה גופנית ופעולה על הרעיון והעיון השכלי. וכן הפתוי נקרא פעולה (נזה"ק):
בסנהדרין שלימה בסנהדרין גדולה שהם עם המופלא ב"ד ע"א. ששיתף בדינו ב"ד של מעלה:
אררו בצרעת כמד"א צרעת ממארת. אפשר שמלת זאת קדריש שרמז לזאת תורת הצרעת (יפ"ת):
הלין סלעין דביה. אלו הנקודות אשר בו כמין סלעים:
צרען אינון נגע צרעת הן. שהמדבר לשון הרע נענש בצרעת כדלקמן בויק"ר פ' ל"ז ובש"ר פ"ג:
במקל מכה גדולה:
ברצועה מכה קטנה. כך בתחלה אררו מכל הבהמה שצער עיבורה י"ב חודש. ואח"כ מן החיה שיולדת לששה חדשים:
תני בהמה ומשני תני בהמה כו' עד לז' שנים. ומשום שבכתוב קשה דהו"ל למימר מכל החיה והבהמה. אע"כ שה"ק ליה ארור אתה מכל הבהמה והבהמה יהיה ארור מכל החיה. והוקשו הארורים זה לזה. כמו שבהמה ארורה ז' פעמים כך הנחש ז' פעמים. ואי אתה מוצא אלא הכלב ובהמה טמאה. וע' בכורות דף ח':
והאפעה לע' שנים פי' שמתעבר אחר ע' שנה שנולד וימי עבורו ג' שנים כדאיתא בברייתא דבכורות (יפ"ת):
לכמה נחש מוליד. כלומר כמה שוהה בעיבורו:
מתעסקים זה עם זה בד"א:
נטלן ונתנן בחבית אנקבות רבות קאי שראה נחשים רבים מתעסקים בד"א ונטל הנקבות ונתנן בחבית (יפ"ת):
ונתכרכמו פניו נשתנו פניו לירקון מפני הבושה. קבצו פארור תרגומו אתחפיאו לכרום אוכמין כקידרא:
וכשם שהבהמה ארורה כו'. דהיינו בהמה גסה טמאה מהכלב שהכלב יולדת לנ' יום ובהמה גסה טמאה לי"ב חדש. ובי"ב חדש איכא שבעה פעמים חמשים (ולא קפיד לתוספת הימים) כך נתקלל נחש מבהמה ג"כ שבעה שהוא יוליד לשבעה שנים (יפ"ת):
כמפני רמשא לפנות ערב נכנס ר"ג לאותו פילוסיף ואמר לו שימי עבורו ז' שנים:
מטיח הכה ראשו לכותל:
והושיטה לי בקנה השיבה בנקל כמושיט קנה בלא טורח: