עץ יוסף על בראשית רבה/כ/ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | עץ יוסף על בראשית רבה • פרשה כ | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

שהיפך דברים על בוראו כי השי"ת הזהירם על עץ הדעת להנאתם ולטובתם מפני שהוא שורש המות. והוא אמר בהיפוך כי הזהירם לרעתם לבל יהיו כאלהים. ובזה שלח מדון בין האדם לבוראו. למרות פיו ית' (נזה"ק):

שריגן לשון תלונה כד"א וירגנו באהלהם. שאמר לא מות תמותון (מת"כ):

שהפריד אלוף כו' הוא השי"ת אדונו של עולם. הפרידו מן העולם. שבחטא זה נסתלקה שכינה מן העולם כדלעיל פ' י"ט סי' י"ג ומיד נתקלל (וכמ"ש בסוף סי' ג' קפץ עליו ופסק את דינו) ומזה יוצא תוכחת מוסר לדורות לכל בעלי לשון הרע כי לא ינקה ה' את עונם ולא יאריך להם אף. אלא מיד מתקללים מפי ה'. כי הם גורמים להפריד אלוף לסלק השכינה מן העולם בעונם שע"ז נאמר רומה על השמים אלהים (נזה"ק):

עם אדם נשא ונתן. היינו מ"ש מי הגיד לך המן העץ וגו':

עם חוה נשא ונתן כי שאל אותה מה זאת עשית:

ועם נחש לא נשא ונתן. לומר מדוע עשית כך:

מפני מה הניחו צוויך כו'. דדברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעים: