עץ יוסף על בראשית רבה/כא/א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| עץ יוסף על בראשית רבה • פרשה כא | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

האדם היה כאחד ממנו הוקשה לו איך היה אחר החטא כאחד ממנו ע"כ דורש שהאדם יהיה כאחד ממנו לעתיד כשיצדק מהגזירה. ודורש פסוק אחד קדוש כו':

ואשמעה אחד זה הקב"ה כו'. ר"ל מדכתיב ואשמע גבי אחד מסתמא איירי בהקב"ה שכן כתיב שם שמע ואחד שמע ישראל וגו' ה' אחד (יפ"ת):

קדוש כי הכל אומרים לפניו קדוש. אחד קדוש אחד המיוחד שבקדושים אלו המלאכים. כי כולם אומרים לפניו ית' קדוש:

מדבר ולא פי' מה מדבר ע"כ דורש מדבר גזירות קשות. דלשון דיבור מורה וקשות כדכתיב דבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות:

גזירות קשות על בריותיו וקוץ וגו'. שבשלמא המיתה נמשכת בטבע מאדה"ר לדורותיו. אבל קוץ ודרדר הקב"ה בתחלת גזרתו גזר על כל הבריות (יפ"ת):

ויאמר אחד קדוש לפלמוני כו'. כמו פלוני אלמוני דמתרגמינן כסוי וטמיר שלא נתפרש שמו. והיה זה גבריאל או מיכאל לדעת מ"ת. או מטטרון לפי דעת חכמי האמת ור"ל דמלאך אחד המליץ טוב בעד אדה"ר אמר עד מתי החזון התמיד וכדלקמן:

לפנימי זה אדה"ר שעליו נגזרה הגזירה ואמר עד מתי החזון להיות גזרתי תמיד קימת:

לעולם היה אתמהא כלומר ה"א התמיד הוא ה"א התימה. כלומר וכי יתמיד גזירתו. כי לא לנצח יקצוף ואמר ג"כ והפשע שומם וכי כך תמיד פשעו ישים עליו שממה ולא יקים ח"ו לתחיה (נזה"ק):

תת וקדש וצבא מרמס כו' וא"ו דקדש מיותר כפרש"י שם ודרש קדוש על אה"ר שקודם שחטא בקשו מלאכי השרת לומר לפניו קדוש כמו שאמרו לעיל פ"ח. וצבא הם תולדותיו. ועז"א כך יהיה הוא ותולדותיו מרמס וכו'. כלומר אם הוא חטא תולדותיו מה חטאו:

אלפים וג' מאות וגו' ע' י"מ. ונעלם ממנו רש"י ע"א דף ט':

לכשיעשה בקרן כו' כדכתיב כי הנה החשך יכסה ארץ וגו' וה"פ עד ערב בקר היינו שיהיה ערב ובקר יחד:

באותו שעה אני מצדיקו אני משיבו למעלתו הראשונה להיות שוב קדוש. תיבת הה"ד הוא מיותר. ומתיבת ויאמר ה' אלהים הן האדם וגו' הוא התחלת המאמר בפני עצמו לדרש דסי' ב':