בראשית רבה כא א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית רבה · כא · א · >>

הוסף ביאור

א. [עריכה]

[ג, כב] "ויאמר ה' אלהים הן האדם היה כאחד ממנו" וגו', כתיב (דניאל ח) ואשמע אחד קדוש מדבר ויאמר [אחד קדוש] לפלמוני המדבר וגו', ואשמע אחד, זה הקב"ה שנאמר (דברים ו) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, קדוש כי הכל אומרים לפניו קדוש, מדבר, גזר גזירות קשות על בריותיו וקוץ ודרדר תצמיח לך, ויאמר אחד קדוש לפלמוני המדבר, רבי הונא לפלניא, תירגם עקילס לפנימי, זה אדם הראשון שהיתה מחיצתו לפנים ממלאכי השרת, (דניאל ח) עד מתי החזון התמיד, גזרה שנגזרה על אדם הראשון לעולם היתה, אתמהא, (שם /דניאל ח'/) והפשע שומם, כך יהיה פשעו שומם עליו בקבר, תת וקדש וצבא מרמס כך יהיה הוא ותולדותיו, עשויים מרמס לפני מלאך המות, (שם /דניאל ח'/) ויאמר אלי עד ערב בקר אלפים וג' מאות וגו', ר' עזריה ור' יונתן בשם ר' יצחק בכל מקום שיש ערב אין בוקר וכל מקום שיש בוקר אין ערב, אלא לכשיעשה בקרן של עובדי כוכבים ערב וערבן של ישראל בוקר, באותה שעה ונצדק קדש, באותה שעה אני מצדיקן מאותה גזרה, הה"ד ויאמר ה' אלהים הן האדם היה כאחד ממנו.