עץ יוסף על בראשית רבה/יא/ה
<< | עץ יוסף על בראשית רבה • פרשה יא | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י •
מה יום מיומים מה מעלת יום השבת משאר הימים. למה שבת דוקא ביום השביעי:
מה גבר בגוברין מה גבר טורנוסרופוס מכל גוברין לעלות לגדולה:
מה אמרית לך כו' מה הבנת בדברי שעל זה השיבות כן (יפ"ת):
שרצה המלך לכבדני באמת לא נודע לי הטעם אלא שכך רצה המלך. ומגירסא זו נראה שלא היה טורנוסרופוס קיסר אלא שר ממונה מהקיסר. ועיין מ"ש בתנחומא סדר כי תשא:
שרצה הקב"ה לכבדה אף כי לא נודע לנו הטעם. ואע"ג דבאמת טעמו נודע ליודעי חן. לא רצה לגלות לו סודו:
מנאן את מודע לי מהיכן אתה מודיעני במופת שרצה הקב"ה לכבד את יום השבת (מת"כ) או מהיכן אתה מודיעני דהאידנא שבתא שיום זה שאתם שובתים הוא יום השביעי האמור בתורה. שמא יום אחר הוא ונשכח זכרו ברבות הימים. ובירר לו הדבר במופת:
נהר סמבטיון הוא נהר שמושך אבנים בימי בחול ובשבת נח. וקורין אותו סמבטיון מפני שביתתו בשבת (רמב"ן) ויש גורסין שבתיון:
לנגדא את נגיד לי למשוך את משכני. כלומר ממשיך ודוחה אותי בדחייה בעלמא מי יאמר שהוא כן והרוצה לשקר יתקן עדותו (רש"י):
בזכורו בבעל אוב שמעלין המת לשאול לו מה שרוצים. כענין שהעלתה האשה לשאול המלך ועיין בפרק ד"מ ברש"י ובתוספת:
וההוא גברא על טורנוסרופוס אמר כן אם תרצה לבחון הדבר בדוק באביך:
חד זמן לזמן אחד היה צריך לשאול באוב:
ובדק הדבר באביו להעלותו מקברו. ועלה לו כל ימות השבת. בשבת רצה להעלותו ג"כ ולא עלה לו:
בתר שבתא העלוהו ואמר לו אבי אחר מיתתך נעשית יהודי:
אצלכם בעולם שאתם החיים שרויים בו:
משמרה בע"כ הלשון בעל כרחו קשה להבין דמי עדיפא להו להיות נידונין בו. אבל בזוהר חדש אי' שדנין אותו בכפל ביום הששי. לכן עדיפא ליה לקבל העונש בפרוטרוט מלהכביד עליו בששי:
שאין רשות אחרת שכולם עבדיו ובני ביתו שאינן אוסרים:
מותר בכל העולם ואף ששאל אותו על המלאכה. מאחר שהכל נעשין בדברו אין מלאכה לפניו. רק הכל בדמיון טלטול:
אוכלי המן שהמן לא ירד בשבת כדי שלא יחללו אוכלי המן שבת בלקיטתן (משדר"א):