עץ יוסף על בראשית רבה/טז/ה
<< | עץ יוסף על בראשית רבה • פרשה טז | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו •
ויקח ה' אלהים מפני שלא יאות לשון לקיחה על האדם. לכן דרשו לשון עילוי או לשון פיתוי (יפ"ת):
עילה אותו כבר פירשתי לעיל פ' ט"ו סי' ה':
ולקחום עמים והביאום שרמו למעלתם שיקחום בגדולה ובכבוד והביאום:
קחו עמכם דברים. ונקט קיחה בדברים על שם שעל ידם לוקחים ומושכים לב האדם:
וינחהו כו' משום דלא יפול הנחה במקום על אדם לכן דרש הניח לו כו' לשון מנוחה ולשון הגנה מהנזקין. וגם הניח לו והרשהו ליהנות מכל עצי הגן באכילה ושאר עידונין. ואפילו בעץ הדעת לא נמנע העידון בצל ומראה וריח (יפ"ת):
ר' ברכיה אמר להניחו כו'. כלומר דויניחהו לאו דרך החלטה שהניחו והגין ממש דהא לפי האמת לא הו"ל מנוחה כי מיד חטא וגורש אלא שהכניסו לג"ע אדעתא שיניחהו ויגין עליו ולעדנו. אבל לא עלתה לו (יפ"ת):
נתן לו מצות שבת דריש ויניחהו שישבות וינוח בלי מלאכת עבודה ומ"ש לעבדה ששת ימים תעבוד. ולא בשבת. ומ"ש לשמרה שהשבת ישמור שלא יעשה בו מלאכה:
אלו הקרבנות קרבנות עולות העשוים לענין התעלות הנפש במעלותיה:
תעבדון את האלהים. דלא אשכחן שעשו מצות מעשיות על הר סיני רק עבודת הקרבנות כדכתיב וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות (יפ"ת):