עץ יוסף על בראשית רבה/ד/ז
<< | עץ יוסף על בראשית רבה • פרשה ד |
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז •
ויקרא אלהים כו' שמשום שמשמע שעל כן קרא לרקיע שמים שנדע מה שלא היינו יודעים משם רקיע. על כן דרש שהשם שמים בא לפרש ממה נעשה הרקיע. והיינו נוטריקון של אש ומים. וכן שאר הדרשות:
אש ומים כי השי"ן הקמוצה של מלת שמים מושכת אחריה אל"ף נחה. ובהיפוך האותיות יהיה אש מים (בעל הפליאה):
ופתכן כו' ערבן זה בזה ועשה שלום ביניהם ע"י כח המחזיק שלא יתפרדו:
שמים כתיב בחיר"ק המ"ם. דיש אם למסורת:
שהן שמים מלשון שומא:
שמים מעשיהם שעל ידם נתן גמול לצדיקים ולרשעים כמעשיהם כדלקמן בשמות רבה פ' כ"ה:
משתוממים דרש שמים מלשון שממה כמ"ש שומו שמים. כשאדם מתמיה על דבר הוא משתומם. וכן כאן אי אפשר לבריות לעמוד על חקירה זו. אם הם של אש או של מים. שהרי אנו רואים שכל אש נמשך למעלה. וכן המים אנו רואים שיורד למטה:
הוא אתא וקם עליו הכתוב בא והעיד שהם של מים (נזה"ק) או פי' הוא אתא דוד בא ועמד על חקירה זו:
המקרה במים עליותיו משמע שע"י מים קרה עולמו. ועשה השמים:
סמים שהשי"ן והסמ"ך מתחלפין:
סמים מה סמים כו' כמו דבר אחר סמים מה סמים כו' ופי' סמים של צבע:
שמים שא מים שהאל"ף שבמלת שא הוא הנח שאחרי הקמ"ץ של שי"ן שמים:
שא מים נושא מים. וזהו שאמר המדרש טעון מים. ור"ל המים העליונים:
מסו דבר שמעמידים בו החלב להקפיא אותה נקרא מסו (מת"כ):
מרפף רופף ומנענע תמיד:
קופה עומד קפוי כד"א וכגבינה תקפיאני:
עמודי שמים כו' דרש עמודי שמים מענין העמדה והקפאה ומפרש המדרש דה"ק קרא עמודי שמים כשנותן בהם את המסו. שהיו מרופפים ביום ראשון. ואז כשנותן בהם את המסו היה יום ב' כי בשני נתחזק הרקיע. וזה שסיים המדרש ויהי ערב ויהי בקר יום שני. ואע"פ שאין כאן ענין מסו כמו בחלב. אלא גזירת ה' שגזר עליהם שיתחזקו. קרי ליה ע"ד משל עמידה כמו מסו. וז"ש ויתמהו מגערתו שמגערת ה' קרשו. כאדם המשתומם ועומד מגרעת המאיים עליו:
אתיא כדאמר בר כו' פי' הא דאמר משל לחלב אתיא כדאמר רב כו'. דאילו לרשב"נ דפליג לה בריש פירקין מעולם לא היו מרופפים. כי ברגע הראשון נעשו השמים מהמים בצביונם וחזקם (יפ"ת):