עץ יוסף על בראשית רבה/ד/ו
<< | עץ יוסף על בראשית רבה • פרשה ד | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז •
ויעש אתמהא דלשון מעשה מורה על פעולה ממש ביגיעה כפועל בידים. מה שאין כן לשון בריאה שמורה על הוויית הדברים במאמר לבד. וה"ה דקשה למה במאורות וכו' דכתיב בהו עשיה. אלא דנקט ויעש דכתיב ברישא:
שהרעיש בהן בן זומא. פי' ששאל לגדולי עולם ואין משיב. והיה שואל תמיד וחוקר ודורש לעמוד על בוריו של דבר. והמדרש מתרץ קושייתו ואמר הוי בדבר ה' שמים נעשו. כי מלת נעשו הוא הדיבור פי' שהדבור הוא העשיה (ידי משה):
שבו נברא גיהנם ואין לומר טוב ביום שנברא בו דבר רע:
שנא' כי ערוך מאתמול דמדכתבי' בסיפא דקרא העמיק הרחיב מדורתה אש ועצים הרבה נשמת ה' כנחל גפרית בוערה בה. יראה מזה שבגיהנם מדבר. ועליו יצדק יפה לשון כי ערוך מאתמול שהוא מזומן מיום ב' כדמפרש ואזיל. וטעם קריאתו תפתה לפי שכל המתפתה ביצרו נופל שם כדאיתא בפ"ב דעירובין (יפ"ת):
יום שיש בו אתמול דאל"כ מאי אתמול. אע"כ להורות שנברא ביום שהעומד בו יכול לומר אתמול ולא יכול לומר תמול שלשום. והיינו יום ב'. דיום א' לא יכול לומר אתמול וכ"ש שלשום. דמקמי ראשון לא הוה עולם. וביום ג' היה יכול לומר שלשום (יפ"ת):
מחלוקת פי' חלוקה ופרישה בין מים העליונים למים התחתונים:
לתקנתו של עולם שיהיה מים למעלה ולמטה. מלמעלה ירד הגשם כמ"ש לקמן פ' י"ג ע"ש הטובה בזה. ומלמטה יהיה התהום ללחלח הארץ. לא כתוב בה טוב. שאר מחלוקות שהוא רק לאבד העולם על אחת כמה וכמה:
שלא נגמרה מלאכת המים. שאע"פ שמלאכת הרקיע והבדלת המים נגמרו בשני. כיון שהקוייה לא נעשה עד יום שלישי לא נגמרה מלאכת המים. ודבר שלא נגמר אינו במלואו וטובו. וכלהו חד מלאכה חשיבא. לכך לא נאמר בו כי טוב:
לא נמצא ביד כ"א וכן בנמשל אצל מעשה כל יום כתיב טוב בפני עצמו. וגם כלול במה שאמר בסוף והנה טוב מאד. אבל במעשה יום ב' אין בו אלא מה שנכלל בסוף:
ואחת למלאכת היום דשאים ואילנות:
מגיד מראשית אחרית בזה שלא כתב בשני כי טוב רמז בו דבר עתיד:
משה קרוי טוב כדכתיב ותרא אותו כי טוב הוא ותני ר"מ אומר טוב שמו כדלקמן ספר שמות פ"א:
את שלו פי' עונש שלו:
מתחת ידיהם שע"י מי מריבה נגזר עליו שלא יכנס לא"י:
לפיכך לא כתיב בהם כי טוב ומה שאמר בשלישי כי טוב על הקויית המים יש לומר דהיינו בשביל הראות היבשה שנמשכה מהם לא על מלאכת המים עצמה (יפ"ת):
לקו בהם דור המבול כו' בילקוט הגירס' ילקו בהן דור כו' כי בשעת הבריאה עדיין לא לקו. וגירסת לקו צריך לומר שבשעת כתיבת התורה כבר לקו דור אנוש ומבול והפלגה:
דור המבול לפי שזה מפורש בתורה הקדימו לדור אנוש:
ודור אנוש ופליגי אדר"א דלקמן בפרש' ה' סי' ה' ע"ש:
ודור הפלגה לקמן בסדר נח פ' ל"ח דרש ויפץ אל תיקרי ויפץ אלא ויצף שהציף עליהם הים למ"ד משפחות:
לפיכך אל יכתוב בהן כי טוב. לפי שטוב הוא כינוי על שמו יתברך כדכתיב טוב ה' לכל אינו ראוי שיקרא כינוי שלו על הרעה (יפ"ת):