עץ חיים/שער כה/דרוש ח
דרוש ח
[עריכה]דרוש הצלם וקצת מדרוש זה בארנו בברכת כהנים. והענין כבר ידעת כי המוחין דז"א הם מזווג או"א כי אבא מזריע לובן ואמא אודם ואז שניהן מצטיירין בציור רחם האשה ושם ברחם אשה נעשה פרצוף אחד בי"ס רק שהוא רוחני מאד יותר מן הז"א ונקרא נשמה של הז"א כי כמו שנשמת האדם אינה נכנסת בו עד י"ג שנים כן נשמת הז"א שהוא המוחין שלו אינן נכנסים בו עד י"ג שנים. וכבר בארנו כי יש חיות ומוחין אל הקטן בכל ג' זמנים הן בעיבור הן ביניקה הן בבחינת מוחין ובארנו זה בסוד מוחין דקטנות כי הלא בכל ספירה וספירה יש ג' בחי' לבושים חיצון ואמצעי ופנימי ובתוך לבושים אלו יש אור רוחני וגם הוא מתחלק לג' חלקים נר"ן ואין להאריך. והנה המוחין של העיבור נתלבשו בלבוש החיצון של נה"י דתבונה והנה כ"א מבחי' ג' אלו המוחין שהיו מתלבשין בנצח הוד יסוד תבונה מסתלק אור פנימי של תבונה ואינו נשאר שם רק הלבוש לבדו ואלו המוחין המתלבשין נעשין בו בחינת או"פ וז"ש אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה כי התבונה נקרא מי והיא ממיתה עצמה שנסתלק רוחה ונפשה ואין נשאר בה שום חיות בלבושיה אלא אותן המוחין המתלבשים אח"כ וזה לצורך ז"א הנקרא תורה וכל בחי' מג' מוחין הם בחי' טפת אבא באמא ומצטיירין במעי אמא ואח"כ נתלבשה בנה"י ונכנסים בז"א. אמנם היות מוחין אלו כלולין מטפת או"א וכל א' מהם יש בו מוחין חב"ד לכן בכל בחי' מאלו יש ג' מוחין והם כפולים כי הם ב' מוחין א' מאבא ואחד מאימא ואמנם כשרוצין לכנוס בז"א הם מתלבשין תחלה בסוד נה"י כיצד מוחין דאבא מתלבשין בנה"י דאבא ומוחין דאמא בנה"י דאימא ואח"כ מתחברין ביחד כי נמשכין נה"י דאבא בנה"י דאמא ואח"כ נכנסים נה"י דאמא תוך ז"א. ונדבר עתה בבחי' המוחין דגדלות ז"א הי"ג שנים ועיין בברכת כהנים ונודע כי עיבור ז"א היה למעלה ביסוד כשנכלל בינה ותבונה ביחד ושם נעשה פרצוף אחד וביסוד הראוי אל כל כללות הפרצוף זה שם היה העיבור של ז"א כי בזמן שתהיה התבונה לבד נפרדת מן הבינה אז יסוד של תבונה למטה כי כל כללות של הפרצוף של תבונה דילה היא נה"י של בינה עילאה וכשנצטרפו בינה ותבונה יהיה היסוד שלה אז גבוה מאד ומקומה ממקום שהיה תחלה פה תבונה וכשילדה בינה את ז"א היה בהיותה יחד פרצוף שלם עם תבונה ויצא ז"א סוד המוחין דגדלות שלו יצאו מפי יסוד אמא ונשארו תלוין בין ברכיה שלה שהם נה"י דילה בראשי פרקין עילאין שלה אחר העיבור צריכה להיות רובצת אמא על אפרוחים והיא צריכה להלביש את המוחין של ז"א בנה"י שלה כדי להכנס בראש ז"א כי ז"א לא יוכל לקבלם בלתי התלבשות כדי להמעיט אורה שלכך הוצרכה להלביש אמא עילאה המוחין אלו תוך נה"י שלה ולהכניסן אחר כך בראש ז"א. וכבר ידעת דאמא עילאה לא מתפרשת לעלמין מאבא בסוד ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן תדיר ולא פסיק ואם יכנסו נה"י שלה תוך ז"א יתבטלו זווג או"א כי אחר שהיסוד שלה סתום ברישא דז"א היאך תוכל להזדווג עם אבא לכן מה היא עושה חוזרת למציאותה הראשון ונחלקת לב' חלקים שהם בינה ותבונה. והנה נה"י של אימא עילאה נעשה מהם פרצוף תבונה כולה ומחצי אמא עילאה נעשה פרצוף אחד עליון ונקרא בינה ואז באותו בינה עילאה נתקיים קרא ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ולא אתפרשו לעלמין כי נעשה לה נה"י חדשים למעלה מן התבונה ואז נמצא תבונה נעשה מבחי' הראשונים בזמן שהיה פרצוף אחד והנה"י ראשונים מתחלקים כ"א ואחד לג"פ ג"ר נעשו חב"ד של תבונה וג' אמצעים חג"ת שלה וג"ת נה"י שלה. אמנם כשיוצא פרצוף מוחין דז"א תחלה מנה"י הראשונים אז חזרו אח"כ מהם להיות פרצוף תבונה כולה. והנה פרצוף מוחין דז"א יצאו לאויר ועמדו שם באויר שבין פרקין קדמאין דנה"י הראשונים אשר חזרו אח"כ ונתהווה מהם ונעשה ג"ר דתבונה והרי זו בחי' אחד ונקרא ם' של צלם כי עתה לא נתלבשו עדיין המוחין תוך תבונה וכשאין מתלבשין הם ד' מוחין חו"ב חו"ג ם' של הצלם. ואח"כ שנעשה פרצוף תבונה היו צריכים המוחין האלו לירד למטה עד נה"י דתבונה להתלבש בהם כדי שיכנסו בז"א כי הנה"י דתבונה הם לבדם ארוכים בכל שיעור אורך ז"א כמבואר אצלינו. והנה אלו המוחין עומדין במקום ג"ר דתבונה וצריכין לירד ב' ירידות א' בחג"ת דתבונה ואז הם מתלבשים שם ושם הם ד' מוחין תוך ג' ספי' לבד כי חו"ג התלבשו תוך ת"ת דתבונה נמצא כי עתה לא יש היכר אל היות שם ד' מוחין רק ג' לבד נגד חג"ת דתבונה ואז שם נקרא ל דצלם. ואח"כ יורדין יותר למטה לנה"י דתבונה ואז הם נכנסים תוך ז"א ואז נקרא צ' דצלם כמבואר. נמצא שכל בחי' שהם יורדין שם הם נעשין הארה שם ונשארו שם שרשם כי אדרבא הרוחניות שאין יכול ליכנס בבחי' ב' מחמת גדלות ומעלתו נשאר למעלה בבחי' הראשונה ומה שאינו יכול ליכנס בבחי' הג' נשאר בבחי' ב' א"כ סדר מעלתן הם מל"צ. ם' הוא מקיף עליון ל' הוא המקיף ב' אח"כ צ' והוא או"פ הנכנס תוך ז"א וג' בחי' אלו נקרא צלם. באופן שהקדושה בכ"מ שעוברת שם הניחה רושם ושרש במקום ההוא ואותן ב' בחי' לפי שאין יכולים ליכנס תוך ז"א בסוד או"פ נשארים למעלה צ"ל על ראשו לכן הוא או"מ כי משם הוא מאיר אל הז"א לתתא אך אינם מקיפין מצדדים רק על ראשו לבד. אמנם מה שהבנתי מתוך דברי מורי זלה"ה הוא זה כי הוא אמר כי מ' הוא כחב"ד דתבונה ל' חג"ת דתבונה וכפי דברינו אלו נ"ל לומר שאין אנו צריכין שמה שאנו קורין מ' של צלם לפי שהם מוחין בלי לבוש וניכרים שהם ד' כי הרי צלם גימ' אהי"ה דיודי"ן שהוא בתבונה לפי זה (צ"ל לפירש אחר) הם אינו בכלל אהי"ה דתבונה אלא הם מוחין לבדם. אך הענין נ"ל שהוא כך כי ם' נקרא ע"ש שמתלבשין המוחין בד"ר דתבונה שהם כחב"ד ונמצא כי הם מתלבשין ד' תוך ד' לכן נקרא ם' ואע"פ שאנו אומרים שהם נגלים להיותן שהם מתלבשים בד"ר דתבונה ונקרא מוחין לכן אין מזכירין בשם לבוש והרי הם כאלו הם מוחין לבד בלי לבוש. אמנם ל דצלם להיות חג"ת דתבונה נקרא ל' שכבר בארנו לפי שהם ג' ספירות לבד נקרא ל' אבל יש טעם א' בסוד הציור עצמו כי כאשר תגביה הזרוע אחד למעלה וישפיל זרוע אחד למטה יהיו דומין הב' זרועות עם הגוף שביניהן מחוברים צורת ל' כזה <ציור> גם באופן אחר והוא אמיתי כשתשפיל זרוע אחד ויהיה גרון זקופה יהיה צורת ל' כזה <ציור> ואמנם י"ג שנים ויום אחד שנכנס זה הצלם דז"א בסוד שיעור ירידת החסדים מלמעלה למטה וחזרתן ממטה למעלה והם י"ג שנים ויום אחד. והנה כמו שאנו מונין אותן י"ג שנים בסוד ירידת החסדים וחזרתן כן צריך לבאר סוד הי"ג שנים בסדר החסדים לבדם הוא מפני שעיקר גידול הז"א הוא חסדים שהם סוד המים המגדילין את האילן והם גורמין הגדלת ז"א בי"ג שנים לכן אנו מכניסין ההגדלה והי"ג בסדר החסדים אבל ודאי שבמוחין עצמם הם י"ג שנים. וגם נ"ל כי זה יתבאר בענין אחר ששמעתי ממורי זלה"ה שהיה אומר כי אע"פ שאנו אומרים כי החסדים הם מתפשטין בתוך הז"א אחר כניסת כל המוחין עכ"ז צריך שתדע כי מן העת (שהיו וכו' אמת בעת) שהיו המוחין למעלה בסוד מקיף על רישא דז"א כבר שם נתחלקו ונתפשטו ה"ח למעלה במקומו שהיו בשית פרקין אמצעין ותתאין דנה"י דאמא וכאשר יורד פרק אחד מנייהו כבר החסד הראוי לו בא שם עמו וא"צ להתפשט אח"כ תוך ז"א ומה שאנו אומרים שמתפשטים אח"כ ומגדילין הטעם הוא כי עד שיכנס דעת העליון שהוא המוח של הדעת שהוא שורש לאלו החסדים המתפשטים הרי אין בהם יכולת לעשות שום פעולה (ולא אבין איך אך) העולה מזה כי ירידת החסדים עם כניסת המוחין הכל בזמן אחד הוא זה ששמעתי ממורי זלה"ה. ונחזור לבאר הי"ג שנים בסוד כניסת המוחין עצמם עד שנת י"ג שנים ויום אחד ויש לי קצת ספק בזה כי הנה כשנולד ז"א בסוד העיבור ואח"כ נכנס בסוד היניקה אז יונק ב' שנים ואח"כ נכנסים המוחין עד י"ג שנים ויום אחד והנה באופן זה. כי הלא בכל פרק ופרק צריך שנה אחד ליכנס והנה ג' פרקין יש בנצח וג"פ בהוד וב"פ ביסוד הרי ח' פרקין בנצח הוד יסוד דתבונה אמנם היסוד שלה להיותה בנוקבא אין לו אלא פרק אחד ואח"כ פ"ב הוא סוד העטרה ואינו נחשב בכלל שאר פרקים א"כ כולם הם ז' פרקין הם ז' שנים ואותו פרק הוא בחי' יום אחד הרי ז' שנים ויום אחד שאז הוא זמן הפעוטות שמכרן מכר במטלטלין. והנה כל ענין י"ג שנים ויום אחד כשנכנסו בו המוחין הפנימים שהוא צ' דצלם דאמא א"צ לבארם אך כוונתינו לבארם אחר הי"ג שנה ויום א' עד כ' שנה ואילך כי עתה חסרים עדיין מוחין פנימים צ' דצלם אבא לכנוס גם מקיפים אבא גם מקיפים אמא של צלם הרי הם ג' בחי'. ותחלה נכנסים מקיפים אמא לם של צלם בה' שנים מי"ג שנה עד י"ח שנה ויום א' כי אז נאמר בן שמונה עשרה לחופה. אח"כ ב' שנים מי"ח עד כ' שנים נכסים בו פנימים דאבא צ' דצלם. ואח"כ מכ' שנה ואילך נכנסים מקיפי אבא. ובזה יש קושיות רבות כי איך בה' שנים נכנסין לם דמקיפים דאמא וגם היאך בב' שנים יכנסו פנימים דאבא גם היאך מכ' שנה ואילך יכנסו מקיפי אבא והלא אין אנו מוציאין רמז לזה. אך האמת ע"ד ששמעתי בביאור הוא זה כי הנה תחלה נכנסים מקיפי אמא בב' שנה דהיינו מי"ג עד ט"ו נגד מקיפי לם נמצא שנכנסו הפנימים דאמא עד י"ג שנים ומקיפים עד ט"ו שנה כמ"ש בסוד ליל שבת כי ל' דצלם או הם אין הכי נמי אינו חשוב רק לספי' א' ולא באורך כל הצ' שהוא פרצוף גמור לכן אינו נקראין אלא בשם ב' שנים לבד וזהו בן שלשה עשר למצוה שכבר יש לו כל פנימים דאמא ובן ט"ו לתלמוד כי כבר יש לו כל מקיפי אמא. נמצא כי סדר הכנסתם כך הוא פנימי דאמא ומקיפים ואח"כ פנימי דאבא ומקיפים. והנה מט"ו עד ח"י ג' שנים ואע"פ שפנימים דאמא נכנסה בכמה שנים הטעם הוא כי תחלה שלא היה בו מוחין לא היה ראוי לקבל אלא בשנים רבות אבל אח"כ שכבר הוגדל ע"י אותן פנימים דאמא. הנה עתה בבא אליו הפנימים דאבא א"צ שיתעכבו כ"כ שנים רק ג' שנים לבד מספיקין לכנוס כל פנימים דאבא והם נגד כללות ג' מוחין ועתה הוא בן ח"י שנים ואז הוא ראוי לחופה שאחר שיש לו מוחין פנימים דאבא ג"כ הרי הוא שלם וראוי לנוקבא גמורה אך בהיותו בן ט' שנה ואז אינו ראוי לחופה לא אמר רק שביאתו ביאה דרך אקראי בעלמא אך עיקר נישואי אשה הוא בן ח"י לחופה כמ"ש וב' שנה על ב' מקיפים שהם לם דצלם ואז הוא בן ך' שנה גמורים. וז"ס שבן עשרים ראוי לנשיאות כפים ומוכר קרקעות שהניח לו אביו והוא צלם גמור הוא סוד בן עשרים לרדוף כי עד עתה נשלם לגמרי והשתא אתי שפיר שלא מצאנו גידול אח"כ וזהו דרך האמיתי בודאי. גם יש בחי' צלם ליעקב ורחל כי בצאת האורות מחזה דז"א ליעקב בתחלה נעשה מהם בחי' מקיף ועומד בראש יעקב ואח"כ נכנס תוך ראש יעקב ויש לו ג"כ [ג'] בחי' צלם כמו ז"א ממש גם עד"ז בצאת המוחין לרחל אחורי ז"א ויש לה בחי' צלם בבחי' מקיפים על ראשה ואח"כ נכנסים בפנימים דוגמת ז"א ממש. וענין צלם יעקב מתבאר (ודרחל של הבירורין) שהם טיפין דיסוד ויעקב. (גם דע) בהיות ז"א בן ו"ק נקרא איש וגם הצלם שלו נקרא צלם איש בסוד אך בצלם יתהלך איש ואחר שבאו לו מוחין דגדלות נקרא ז"א אדם שלם בי"ס ואז הצלם שלו נקרא צלם אדם כמ"ש נעשה אדם בצלמנו כדמותינו וכן ויברא אלהים את האדם בצלמו וכן כי בצלם אלהים עשה את האדם וזה הצלם הולך תמיד עם האדם:
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |