עמר נקא על רש"י ויקרא יג

פסוק ב[עריכה]

שאת או ספחת. שמות נגעים הם ולבנות זו מזו – בגמרא מוכיח שלכך כתב ספחת באמצע בין שאת לבהרת להוכיח ממנו תולדות לשתי המראות נגעים, כלומר שתהא מלת ספחת סמוכה לשאת ולבהרת שפירוש "ספחת" דבוק וטפלה כמו (ש"א ב, לו) ספחני נא אל אחת הכהונות. וזהו שאמר מראות הנגעים שתים שהן ארבע שאת ותולדתה בהרת ותולדתה, בהרת עזה כשלג שנייה לה כסיד ההיכל, שאת כצמר שנייה לה כקרום ביצה וכן פירש רש"י בסמוך וכו':