עמוד:Tosefta-2-Moed-Zuckermandel.djvu/114

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה לא עבר הגהה

222

מגילה א [5-16]

ונעשים (אסתר ט כח) וגו׳ ומקיימין את השמחה בזמנה:

5 מגבית פורים לפורים מגבית העיר לאותה העיר אין מדקדקין במגבית פורים אבל לוקחין את העגלים שוחטין ואוכלין והמותר אל יפול לכיס של צדקה ר׳ אלעזר אומ׳ מגבית פורים אל יעשה מהן עני רצועה לסנדלו ר׳ מאיר אומ' הלוה מעות לחבירו ליקח בהן פירות ולקח בהם כלים כלים ולקח בהן פירות אסור מפני שגונב דעת המלוה. ר' שמעון בן אלעז׳ אומ' משום ר׳ מאיר הלוה מעות לחבירו ליקח בהן חלוק לא יקח בהם טלית; טלית לא יקח בהן חלוק מפני שגונב דעת המלוה:

6 קראו את המגילה באדר הראשון ונתעברה השנה קורין אותה באדר השיני. ר׳ אלעזר בר׳ יוסי אומ' משום ר׳ זכריה בן הקצב אין קורין אותה באדר השיני שכל מצוות הנוהגות באדר השני אין נוהגות באדר הראשון חוץ מהספד ותענית שנוהגין בזה ובזה. שטרות של זה ושל זה כותבין אדר ואדר שיני נכתב תינין ר׳ יהודה אומ' אדר שיני נכתב תיו:

7 אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד ר׳ יהודה אומ' מכשירי אוכל נפש נחוניא בן הקנה אומ' יום הכיפורים הרי הוא כשבת לתשלומין:

8 אין בין שלש תעניות לשבע אחרונות אלא תרועה ונעילת חנויות אין בין המודר סתם הנאה מחבירו למודר ממנו מאכל אלא דריסת הרגל וכלים שעושין בהן אוכל נפש:

9 אין בין נזיר סתם לנזיר שלשים אלא שנזיר סתם מגלח ליום שלשים ואחד אם גילח ביום שלשים יצא וזה וזה מצותו לגלח יום שלשים ואחד :

10 אין בין דם המת לדם תבוסה אלא שדם המת נזיר מגלח עליו וחייבין עליו על ביאת מקדש ודם תבוסה אין נזיר מגלח עליו ואין חייבין עליו על ביאת מקדש:

11 אין בין אבר מן המת לאבר מן החי אלא שאבר מן המת בשר הפורש ממנו טמא ואבר מן החי בשר הפורש ממנו טהור:

12 אין בין המת לכזית מן המת אלא שכזית מן המת פתחו כטפח והמת פתחו בארבעה טפחים:

13 אין בין כזית מן המת לעצם כשעורה אלא טומאת אוהל בלבד:

14 אין בין זב הרואה שתי ראיות לרואה שלש אלא קרבן אין בין זב לזבה אלא שהזב טעון ביאת מים חיים וזבה אינה טעונה ביאת מים חיים:

15 אין בין זב לנידה אלא קרבן אין בין נידה ליולדת אלא הבאת קרבן אין בין נידה לשומרת יום כנגד יום אלא ספירת שבע:

16 אין בין בית מוסגר לבית מוחלט אלא שבית מוסגר מטמא מתוכו ומוחלט מתוכו ומאחריו וזה וזה מטמאין בביאה אבנים שיש בהן נגע מטמאות מאחוריהן אין בין נדרים לנדבות אלא שהמקדש נדרים לבדק הבית ואבדו חייב באחריותן