התחיל בזקנה וביסורין ובפונדק ובליגטא[1]. בזקנה, שהיו האב והבן נכנסין לעיר ואין אדם יודע מי מכבד, אמר לו הקב״ה: חייך, ממך אני מתחיל, שנאמר: "ואברהם זקן" (בראשית כד, א). וביסורין מנין? אמר אברהם לפני הקב״ה: רבונו של עולם, אילולי שנתת שלוה לדור המבול לא היו מכעיסין לפניך, ואילו הבאת עליהם יסורין לא היו מורדין בך. אמר לו הקב״ה: ממך אני מתחיל, שנתייסר בבנו, שנאמר: "ויגדל הילד ויגמל" (בראשית כא, ח), (ר׳ יהושע) [ר׳ אושעיא] ור׳ אבין: חד אמר שנגמל מן היסורין, וחד אמר שנגמל מיצר הרע ליצר טוב. ובפונדק, דכתיב: "ויטע אשל בבאר שבע" (בראשית כא, לג), זהו פונדק. ובליגטא (זהו מתנה) מנין? שנאמר: "ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות" (בראשית כה, ו). משה התחיל בכהונה ובדוכן ובקרבנות ובתורה. [בכהונה, ששימש בכהונה גדולה בשבעת ימי המלואים]. בדוכן, שהעמיד אלעזר
- ^ פירוש, מתנת שכיב מרע. ע"פ בובר
