עמוד:Or hashem vilna 1905.pdf/32

‫יח‬

‫הקדמת המחבר‬

‫אשר לני הדברים האלה היתד, הכונה כלה. ולפי שבספר הזה יתבררו ויתלבנו ויצרפו הדברים‬ ‫ויאורו םהשכי המפקות אשר בהלק הזה מהמצות ראוי לקרותו נר מצןךן. ועוד אהדת כי‬ ‫רבה היא, אשר בפנות האמונה וימודות התורה ועקרי שרשיה עד הו/ימת התלמוד לא נפל בהם‬ ‫מחלוקת, אבל היו ידועים ומוסכמי מהכמי אומתנו, מלבד מתרי התורה אשר מכללם מעשה‬ ‫בראשית ומעשה מרכבה שהיו ביד יהידי סגולה הצנועים, והצנועים מוסרין אותמ לתלמידיהם‬ ‫בעתים ותנאים ידועימ, וכשנהלשו הדורות ורפו ידי המתוקים בתורה שבעל פה המקובלת‬ ‫ו במצפוני מתריה וסודותיה, המרה הכמת הכמינו ובינת גבוגיגו נסתתרה .ורבים מבני עסט‬ ‫התנשאו להעמיד חזון ודברי נבואות מתומימ והתומימ בחלומות והבלים ובילדי נכרים, עד‬ ‫שםנדולי חכמינו נמשכו לדבריהם ונתיפו במאמריהם ונתקשטו בראיותיהמ ובראשם הרב הנדול‬ ‫רבינו משה בר מימון, אשר עם נודל שכלו והפלנת הקפתו בתלמוד ורוהב לבבו הבין כספרי,‬ ‫הפילוסופים ובמאמריהם. פתוהו ויפת. ומהקדמותיהמ ההלושות עשה עמודים ויסודות ליסודותו‬ ‫התורה בספר אשר קראו מורה הנבוכים, ועם היות כוונת הרב בזה רצויה, קמו היום עבדים‬ ‫המתפרצים והפכו למינות דברי אלהים היים, מטילים מום בקדשים, ובדברי הרב יתנו דופי‬ ‫כי תחת יופי. ואם השבע השביע שלא לגלות מצפוניו ומסתרי רעיוניו הנה לאשמו לאל מלתו‬ ‫אוצר חיים‬

‫ולא‬

‫מי‬ ‫הרב ר חסדאי כבר היה ספר הסיר ש בא כל מחלוקת כמי הקדמתו למסכת ונחים, והקדמתו למסכת מנחות‬ ‫מאזנים והפוסקים והסכמות האחרונים, זהשלים בזה מהוהקדמתו למשניות סדר סהרות, וגודל התזעלת ל הקדמות‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫שי‬ ‫הה חסר בחבורו ל הרמב״ם, ומה היה צריך לפשות ע ה כתנ נסזף הקדמתו לטהרות ז׳׳ל: ולא ידמ שימור‬ ‫שש‬ ‫עוד חבור פל זה , והניחה בצ״פ , כי לפי מה שבארתי התיעיית נו על האמת אלא מי ש ש ו ק נימים והתעורר‬ ‫ה תק‬ ‫נזה לשון המחבר תראה כי המחכר כעצמו כתב שאין זו כלילות כהלכה מאלו ההלכות א ר נתחלת שנת ופסחים‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫הנונה העיקרית ל החמר, יטעמו הוא , כי נשביל זה או חגינה זזנחיס וחולין והדומה להן ולא יתכרר לו ו ש‬ ‫שר‬ ‫לכדו לא היה צךיך לעשות חכור חדש, כי כנר היה ישען עליו עד יקרא זאת הפתיחה ומה שאחריה ויסלו‬ ‫נזמנו ספרי השיר והרא״ש, ולכך הוא אזמר שעיקר לו זה כולי נניי על שרשיו ואז ידע שיעור מה שע ה‬ ‫נש‬ ‫הכינה הוא זה, לעשות גדריס וכללים להמצית, שכזכירת הנה עכ״ל יעוד האריך ם נמשל, ואולם הרמכ״ס כתכ‬ ‫ש‬ ‫הגדרים והכללים לבד כשיעמוד עליהם יקיף על כל פרטי כן רק בקצת הלכות החמורות לבררם ולעמוד על ש ש ,‬ ‫רם‬ ‫הדינים ל המצות:‬ ‫ש‬ ‫זגם כתב רק כדרך כלל ולא באר הפרסים המסתעפים‬ ‫וראיתי לענ״ד להעיר שנדרך זה להניח תחלה עקרים מן הכלל, והמחבר ח ב לכתוב בכל מציה הכללים שש‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫גס‬ ‫ש‬ ‫קודם נאור הסרטים ל ההלכה, הלך בה, ואח״*: לכתוב כל סרטי דינים הנכנסים תחת כל כלל,‬ ‫ב‬ ‫מל‬ ‫הרמנ״ס נפיריש המשניות, ל ש , כתחלת מסכת ש ת נמשנה)לבאר אותם באור מדוקדק איך הפרט הזה יוצא מן הכלל‬ ‫יציאות השנת כתנ, זז״ל, קידם שאתחיל נפיריש אקדים הזה, ולהעיר אל המקומות מהתלמוד א ר סרטי הדינים‬ ‫ש‬ ‫הקדמית א ם צריך לעמיד עליהם, ואז יתנאר עניני זאת‬ ‫שד‬ ‫באים ם כמו שמבואר בדבריז למעלה:‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫אחרת כי רבה היא כוי, מכאן יעד סוף‬ ‫המסכת, והמסכת א ר אחריה, ומהם שנוי המקימית )י(‬ ‫נדיני שנת ארכעה כי׳, והעקרים שנבנית זאת המשנה‬ ‫ההקדמה הדברים מבוארים, ואינם צריכים‬ ‫עליהם שלשה, וכשתדעס ותנינס תדע מאיזה דנר דנו על באור כי אם ק ת מלים, ודברי הרב המחבר ראזיס‬ ‫בצ‬ ‫נפה״נ פעם חייכ יפעם סטור, וכמו כן העני, האחד, אליו: בעתים ובתגאים ידועים. בעתים הוא בקדושין‬ ‫כי חיינ איסור היצאה צריך פקירה זהנחה, השני, יחיד )דף ע״א.( ובתנאים ידועים הוא בחגיגה )דף י״ג.(‬ ‫ששז‬ ‫הפושה כולה חיינ שנים ט אה פטורים, והדמיזן סל אין מזסרין סתרי תורה אלא כוי: ובילדי גכריס. ססיק‬ ‫א‬ ‫זה נאיסיר נתינה ש ם ראינן כתנ אות אחת ושמעון הוא בישעיה )ב, ז( ובילדי נכרים ישפיקז, והרב המורה‬ ‫ש‬ ‫כתנאות ב׳,אע״פ שנגמר ה ם משניהם פטורין. והעיקר )בפרק י״א מח״ב, ובם״ז מח״א( אמר שכונת הכתוב על‬ ‫השלישי, שסקירה והנחה צריך להיות ממקום שיהא בו דעות הסכלים וכמו שתרגם יונתן ב״ע זבנמיסי עממין‬ ‫ד׳ על ד׳ עכ״ד בקצרה, וכ״כ עוד הקדמות ועקרים אזלין, ולא על הדעות הפילוסופיות, זרק כאשר מרוב‬ ‫שתי‬ ‫בכמה משניות קודם ה חל בפירושן, ובכמה מסכתות הגליות נאבדו ממנו החכמות התחילו לאמר על דעות‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫ע ה הקדמה ארוכה כוללת המקרי דינים ל כל המסכת, הפילוסופיות ש ם נכרים אצלנו ע״ש, ולא כן דעת‬ ‫ה‬ ‫המחבר‬ ‫,‬

‫4‬