עמוד:Milhamot Hashem.pdf/187

ואולם מה שסופק בו מצד מה שבא בתורה ובדברי הנביאים עליהם השלום מהגעת הרע בעצמות מאת השם יתברך לשאר האומות, כמו מה שספרה התורה מהבאת השם יתברך בהכאות אשר הכה והקשותו לב פרעה וסיחון להביא עליהם העונש, ומה שנזכר מהכאת מלאך ה' במחנה אשור, ומה שנמצאהו במלחמות ישראל עם שאר האומות, שיאמר בו שכבר עזרם השם יתברך ונצחום, הנה אין היתרו ממה שיקשה. וזה כי הגעת הרע לרשעים מאת השם יתברך על זה האופן כבר יהיה קצתו על דרך המופת, כמו טביעת המצריים בים סוף ומכת בכורים ושאר מה שחלו על המצרים מהמכות, ומה שהכה מלאך ה' במחנה אשור, ומה שידמה לזה. והנה מה שהיה מאלו הענינים על זה התאר הוא בלתי סותר הנחתנו, כי אנחנו לא נדבר בכאן אלא במה שימשך מההשגחה על צד הסדור הנאות אל סדור המציאות, לא במה שישתנה בו הסדור הטבעי. ועוד שאלו הרעות המגיעות לרשעים אל דרך המופת הוא על צד ההשגחה לטובים אשר היו הרעים ההם משתדלים להזיקם. וזה שאם היו הטובים מושגחים מהשם יתברך בשיגיע להם רע כדי להצילם מרע יותר עצום, כל שכן שהוא ראוי שיושגחו בהגעת הרעות לרשעים המזיקים אותם כדי שיסור הזקם מהם. ואולם מה שנזכר מהכבדת לב פרעה על צד האופן שהיה בו נוסף רע לישראל, הנה הוא גם כן על צד ההשגחה להקנותם אמונה טובה. כי כשחויב לפרעה העונש, והיה אפשר שיגיע בו תועלת לישראל בהגעתו לו בזה האופן בדרך שיתישב בלבם שבכאן אלוה נמצא ושיתאמת להם כחו יתברך וגבורתו מצד רבוי המופתים, סבב השם יתברך שיקשה פרעה את לבו בדרך שירבו מופתיו ותתפרסם האמונה האמתית לישראל. וזהו אמרו בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אותותי אלה בקרבו ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים וידעתם כי אני ה'. כבר ביארתי לך הכבדת לב פרעה היה להרבות מופתיו, ורבוי מופתיו היה כדי שיתפרסם לישראל ולדורות הבאים אחריהם שיש בכאן אלוה נמצא פעל כל מה שירצה. והנה מה שנזכר מהגעת הרע לרשעים בהלחמם לישראל ממה שאינו על דרך המופת, הוא אם אל דרך ההשגחה לישראל, כי הוא בלתי נמנע זה לפי הנחתנ, כמו שקדם, ואם על שהרע ההוא הוא נמשך לרשעים ההם מצד המערכת, כי זה גם כן ייוחס אל השם יתברך, להיות כל הענינים מסובבים ממנו. ואולם מה שנזכר בתורה מהקשאת רוח סיחון, הנה היה אם מצד ההשגחה על ישראל להגיע הרע לסיחון, כדי שינחלו ישראל את ארצו, והיה זה