עמוד:Milhamot Hashem.pdf/186

ולא יוסרו, אבל יחזיקו עדין במרי, הנה הוא ראוי שייסרם על חטאתיהם, וזה כי אין תוכחת מי שנסתבך סבוך מעט במרי כתוכחת מי ששקד בו ושבה לו התכונה הרעה ההיא קנין חזק, וזה כי השקוע בפעולות המגונות לא יצא מהם אם לא בתוכחות עצומות. ובזה האופן גם כן יתכן מה שאמר ואף בעונות אבותם אתם ימקו מזולת שיהיה בזה עול. וזה כי כשהרגילו אבותיהם במרי ואחזו בניהם דרכיהם, שבה להם זאת התכונה הפחותה קנין חזק, ולא יצאו ממנה אלא בתוכחות עצומות, ולזה ראוי שישיגום יותר מהרע אל צד התוכחות להוסר בו ממה שהיה מגיע להם ממנו אם לא היו אבותיהם רשעים. ואולי על זה האופן אמר פוקד עון אבות על בנים, אבות אכלו בוסר ושני בנים תקהינה. והנה ידמה שכמו שהרע אשר יגיע לצדיק על צד ההשגחה להוכיחו מהמרי אשר החל להסתבך בו לא יהיה תמיד, אבל כאשר יתחזק במרי תסור ההשגחה הזאת ממנו, להיותו אז בלתי ראוי שתדבק בו ההשגחה הזאת. כן הענין בעינו בהשגחה הדבקה לכלל האומה, רצוני שכאשר ישוב הכלל ההוא באופן שיהיה לא טוב, תסור ההשגחה הזאת ממנו, ולא יוכיחם אז השם יתברך על עונותיהם. אמר וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו ועזבני והפר את בריתי אשר כרתי אתו וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם והיה לאכל, כאשר ביאר לך שכאשר ישוב העם להיות עובד עבודה זרה, תסור השגחת השם יתברך מהם. ובדומה לזה אמר מיעד רע לא אפקד על בנותיכם כי תזנינה, וכבר ביאר לך, כי מפני הפלגתם במרי תעדר מהם ההשגחה האלהית הזאת, ר"ל שלא יוכיחם על מריים, אבל יעזבם למקרי הזמן. והנה ידמה שיש הבדל בין הרע אשר יגיע לאיש הטוב על צד ההשגחה, להוכיחו מהרע אשר הסתבך בו קצת, ובין הרע אשר יגיע לכלל על צד ההשגחה, להוכיחם מהרע אשר נסתבכו בו הכלל ההוא. וזה כי כשיגיע הרע לאיש הטוב על התוכחות, לא יתכן שיהיה באופן שימות בסבתו, כי כשהיה בזה האופן, לא יתכן שיאמר שהוא על צד ההשגחה. ואולם מה שיגיע מהרע לכלל האומה על דרך התוכחות, לא ימנע שימותו בו רבים כדי שיקחו מוסר הנשארים והדורות הבאים אחריהם, ולא יחזיקו כולם במרי, כי זה יותר טוב לכלל האומה אחר שאי אפשר שיוסרו כי אם בזה האופן מהתוכחות, ולזה תמצא שתיעד התורה באלו התוכחות במה שיגיע אל המות. ובכאן הותר מה שסופק בספק הראשון מצד מה שנראה בתורה שתיעד להגיע הרע בעצמות מאת השם יתברך לישראל כשלא ילכו בדרכי השם יתברך.