עליהם, לא שיפקדם על מעשיהם בשיביא להם מהרעות בשעור המרי כמו שהניחו אותו בעלי זאת הדעת. וממה שיורה הוראה נגלית על בטול זה הדעת, מה שאמר הנביא עליו השלום מייעוד רע לא אפקד על בנותיכם כי תזנינה. כבר ביאר לך כי כשיפליגו במרי יעזבם השם יתברך אל מקרי הזמן ולא יפקדם על מעשיהם. ואולם מה שבא בתורה מייעוד הבאת העונש על העוברים על דבריה, הנה יתבאר ממה שיבא איך אפשר שיהיה זה מצד מסכים אל העיון ואל מה שנזכר בתורה ובדברי הנביאים עליהם השלום.
פרק רביעי
יתבאר בו איך הענין בזאת ההשגחה באופן מה.
ואחר שכבר התבאר שהוא שקר שלא תהיה ההשגחה האלהית באחד מאישי האדם מצד הטבע הפרטי, והתבאר גם כן שהוא שקר שתהיה ההשגחה בכל אחד מהם מצד הטבע האישיי, הנה הוא מבואר שיחויב מזה שתהיה ההשגחה בקצתם, ולא תהיה בקצתם. וכבר יראה גם כן באופן אחר, רצוני שההשגחה האלהית הוא באישי האדם מצד הטבע האישיי, ושהוא בקצתם, ובקצתם לא. וזה שכבר יראה שמה שהוא יותר נכבד ויותר קרוב במדרגה אל השכל הפועל השגיח בו השם יתברך יותר, ושם בו כלים יותר לשמור מציאותו, וזה מבואר ממה שכבר התבאר בספר בעלי חיים, כי כבר תמצא שכל מה שיהיה הבעל חי יותר נכבד, הוכנו לו כלים יותר לשמר מציאותו. ולפי שבאדם מדרגות מתחלפות בקורבה וברוחק מהשכל הפועל מצד הטבע האישיי, הנה יחויב שיהיו היותר חזקי יחס אליו יותר מושגחים בטבע האישיי. ולפי שקצת אנשים ישארו עם ההכנה אשר להם מצד הטבע המיניי, ולא ישתדלו לדרוך אל שלמות יתקרבו אל השכל הפועל, אבל קצתם יוסיפו חסרון על חסרונם אשר להם בשרש היצירה מצד הטבע המיניי, הוא מבואר שזה הכת מהאנשים לא תתלה בהם ההשגחה האלהית אם לא בטבע מיניי כי אין להם צד אחר מצד הטבע האישיי יהיו בו מושגחים. ובהיות הענין כן, הוא מבואר שההשגחה האלהית היא בקצת האנשים מצד הטבע האישיי במדרגות מתחלפות, ובקצת האנשים אינה נמצאת כלל. וכבר יראה זה גם כן באופן אחר. וזה שהשם יתברך הוא מבואר מעניינו שהוא יודע כל המושכלות, והאדם רב ההכנה לקבל המושכלות, עד שהוא כחיי על כלם באופן מה. ובהיות הענין כן, רצוני שהשם יתברך הוא רב המושכלות בפעל, והאדם רב ההכנה על קבולם, והיה מבואר ממה שבפעל שישלים מה שבכח ויוציאהו
