עמוד:Hut ameshulash basheharim.pdf/79

חוט המשולש לפרשת בשלח

‫ולכאורה‬ ‫הא לית' שהרי המן הי׳ לו כל‬ הטעמים שיחפץ בם האוכל ואם כן עדיין יש לחוש שמא בישל הנכרי אותו המין כטעם שיחפוץ הישראל לטעים במן שיבשל בו ועדיין הוי מב"מ מין במינו אכן באמת לרבא לשיטתו אתי שפיר דסבירא ליה בהדי' בע"ז ס"ז שם דבתר שמא אזלינן ולא בתר טעמא ואם כן רבא לשיטתו שפיר מספקא ליה אליבא דרב דיש לומר דסבירא ליה נט"לפ אסור אפילו במין בשאינו מינו והיינו דמוכח מגע"מ מדהוצרך להגעיל דהא הישראל יבשלו בו בוודאי מין בש"אמ כאן דאזלינן בתר שמא והנכרי בוודאי לא בישלו בו שם המן. והיוצא מדברנו למאי דעסקינן הלכתא דנט"לפ שרי וגם לדעת הש"כ דפסקינן כרבא דאזלינן בתר שמא ולא בתר טעמא וא"כ אף לדעת ר"י דפסק מ"במ לא בטיל וגם אי ס"ל כדעת הי"מ דהיכא דמשהו אסור גם נטל"פ אסור מ"מ א"ש דילפינן נט"לפ מותר מגע"מ מדהוצרך קרא הגעלה בגע"מ הרי יבשלו בו המן דהוי מין בשא"מ משום דאזילנן בתר שמא כנ"ל:

ולפ"ז מבואר היטב המשך דברי המדרש הנ"ל דמתחילה קאמר לכם ניתנה ולא לכל אומה ולשון ולפ"ז ק' למאי הוצרכו להגעיל בגע"מ הא בוודאי יבשלו מין בשאינו מינו דנט"לפ מותר דהא בתר שמא אזלינן והנכרי בוודאי לא בשלו בו המן דלא היה בידם והישראל אין להם לבשל כ"א המן וכדי לתרץ קושיא זו מסיים המדרש "ג' שמות היו לו למן: לחם, שמן ודבש וכו'" ואם כן עדיין יש לחוש לבמין במינו גם במדבר דלמא בשלו בו הנכרים בקדירה לחם או שמן או דבש וכיון דאזלינן בתר שמא הוי מין במינו עם המן שי"ל כם כן ג' שמות הנ"ל דלא מהני בו נט"לפ ולכך הוצרכו להגעיל גע"מ ולעולם נט"לפ מותר במין בשאינו מינו ודו"ק:

שער המים- לפרשת בשלח

מדרש תמוה ""הים ראה וינוס" מה ראה ברייתא דרבי ישמעאל ראה" ונראה לבאר:

דאיתא בגמרא דשבת דף מ"ט "הני ל"ט מלאכות כנגד מי חד אמר נגד לט מלאכות שבתורה וחד אמר כנגד מלאכה ומלאכתו שבתורה בעי רב יוסף ויבא יוסף לעשות מלאכתו ממנינא וכמ"ד לעשות מלאכתו ממש והמלאכה היתה דים לאו ממנינא דשלימא עבידתא או ויבא יוסף לעשות מלאכתו לאו ממנינא וכמ"ד לעשות צרכיו נכנס והמלאכה היתה דים ממניינא" והנה בשבת דף צ' ילפינן דהוצאה הוי מלאכה מהך קרא דוהמלאכה היתה דים שהוזהרו שלא יביאו בשבת הוי דלמא בחול ומטעם דשלימא עבידתא ע"ש והנה לפי זה להך מ"ד דס"ל דוהמלאכה היתה דים לאו ממניינא משום דשלימא עבידתא באמת ולפ"ז תקשי הוצאה מנ"ל דאסור:

אכן לכאורה נראה דיש ילפותא אחרת דהוצאה אסור עפמ"שכ התוס' ריש ביצה וזה לשונו {{צ|תימא דכאן משמע שהמן לא היה יורד ביום טוב כדפרש"י: "השישי שהוא ראוי להכנה וזהו ביום חול והא דאמרינן במדרש "ויברך ויקדש אותו" ברכו- במן וקדשו- במן משמע שביום טוב היה יורד ויש לומר דמדרשין חלוקין הם כדאיתא במכילתא "שבת לא יהיה בו" לרבות יום טוב דלא ירד המן ע"ש ‫ולכאורה יש להבין במאי פליגי הנך מדרשים ונראה דבזה פליגי:

‫והמלאכה הית׳ דיס ממניינא ־ ו הנ ה בשבת דן צ׳‬ ‫ילפען דהוצאה הוי מלאכה מהך קרא דוהמלאכה‬ ‫הית׳ דיס שהוזהרו שלא יביאו בשבת מטעם איסור‬ ‫הוצאה* ופריךהג מ׳ ממאי דבסבת הוי דלמאבחול‬ ‫ומטעם דשלימא עבידת׳ ע״ס ו הנ ה לפ״ז להך מ״ד‬ ‫דס״ל דוהמלאכה הית׳ דיס לאו ממנייכא משוס‬ ‫דסליגנא עבידת׳ באמת • ולפ״ז תקשי הוצאה מנ״ל‬ ‫דאסור ‪:‬‬ ‫א ד ן לכאורה נראה דיס ילפותא אחרת דהוצקה‬ ‫׳ אסור עפמ״שכ התוס׳ ריס ביצה וז״ל תימא‬ ‫דכאן משמע שהמן לא הי׳ יורד בי״ט כדפרס״י הששי‬ ‫שהוא ראוי ל ה כנ ה וזהו ביו׳ חול* והא אמרינן בגנדרש‬ ‫ויברך ויקדש אותו ברכו במן וקדשו במן ונשנלע סבי״ט‬ ‫הי׳ יורד וי״ל אנדרסין קלוקין ה ס כדאיתא במכילת׳‬ ‫מב ת לא יהי׳ בו לרבו׳ י״ט דלא ירד הננן ע״פ‬ ‫ולכאורה יש להבין במאי פליגי הנ ך מ ד ר סי ס׳‬ ‫ונראה דבזה פליגי ‪• :‬‬ ‫ד ה נ ה המפורשי׳ מחולקים בטעמים דלננה לא יר ‪7‬‬ ‫המן בשבת ט ע ס א׳ מסוס איסור הוצאס‬ ‫וטעם א׳ משוס איסור אפי׳ ובישול בשבת כמ״ס‬ ‫אסר תאפו אפו וגו׳* ולפ״ז מבואר דמאן דס״ל ה מן‬ ‫ירד בי״ט ס״ל דלא ירד בשבת מצד איסור אפי׳‬ ‫ובישול זזה ל״ס בי״ט זמ״ד דלא ירד בי״ט ‪p‬׳ ‪y‬‬ ‫הטעם מסוס איםור הוצאה וזה סייד אף בי״נן״‬ ‫ולפ״ז מבואר דוודאי מ״ד לעשות צרכיו נ כנ ס והמלאכר•‬ ‫הי ת׳ די ס ממנינא דלם״ל דשלימא עבידת׳ דק דאלי‬ ‫לאיסור הוצאה • מסוס דס״ל דמהא דהמן לא הי׳‬ ‫יורד בשבת לא מונח איסור הוצאה • דס״ל ל^מן‬ ‫הי׳ יורד ג ס בי״ט וע״כ הא דבשכת לא היי יורד‬ ‫משוס איסור אפי׳ ובשול״ אבל בוודאי מאן דס״ל‬ ‫דויבא יוסף לעשות מלאכתו ממנינא מסוס לקךא‬ ‫דזהמלאכה הית׳ ליס לסלימא ע^יליז' לא חקש!‬ ‫הוצאה מ ל ל לאסור דס״ל דג ס המן לא הי' יורד‬ ‫בי״ט וע״כ משוס איסור הוצאה ומזה מונ ח איסור‬ ‫הוצאה ‪:‬‬ ‫ו ח נ ה איתא במלרש הי ם ראה ו עו ס בזכות וינ ק‬ ‫ויצא הח צה שנאמר גבי יוסף ״ ו הנ ה כ״ז‬ ‫א ש למ״ד לעשות מלאכתו נ כ נ ס* משא״כ לינ״ל לעשות‬ ‫צרכיו נ כנ ס אלא סבאו אליו למות דיוקנו של אביו ״‬ ‫וא״כ אף שניצל ונעבירה * מ״מ כיין דהוא נ כ נ ק‬ ‫לעסות צרכיו מתחילה אינו מן הרא י שעי״ז יה»׳‬ ‫בזכותו ק״יס יידוע ס מ ס מכילתא הוא ד׳ ישמעאל ‪:‬‬ ‫מבואר דרך דרוס הי ס ראה וינוס וע״כ‬ ‫בזנו ת ‪ <1PP‬ו'נ ‪ p‬ויצא הש‪,‬צה ועז ‪vr> P‬‬ ‫יאה‬

‫ונוח‬