עמוד:Dorot Rishonim part 3, Hebrewbooks org 20125.pdf/74

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה

‫דבר הנשיאות ביבנה‬

‫לג

‫‬‬ ‫והדבר ידוע כי בכלל יבואו בכל מקום הנשיאים ראשונה, אבל אין סדר‬ ‫לענינים כאלה.

ופראנקעל בעצמו בנה בעמוד ‪ 82‬מצודים גדולים על מה שבא במקום אחר‬ ‫רבן גמליאל אחר ר׳ אליעזר ור׳ יהושע ויאמר שם‪:

"וז״ל הירושלמי ס״פ ארבע מיתות: דלמא ר׳ אליעזר ור' יהושע ור׳ גמליאל‬ ‫סלקון לרומי וכו׳ ונראה שזה המעשה הי׳ וכו׳ טרם בחרו את רבן גמליאל לנשיא‬ ‫ולכן בא בההוא מעשה ר״א (ור"י) קודם ר"ג.״

ואם כן מה יעשה במקום הזה, ואם יאמר כי הי׳ זה בראשית ימי יבנה, הלא‬ ‫דברי הברייתא מפורשים: "תנו רבנן צדק צדק תרדוף הלך אחר חכמים לישיבה‬ ‫וכו׳ אחר רבן גמליאל ליבנה".

אם כן הלא הי׳ לו לדעת כי כבר בראשית ימי יבנה הי׳ שם רבן גמליאל‬ ‫ראש המתיבתא והנשיא. ‬ ואם יאמר שדברי הברייתא הולכים על הזמן אשר אחרי מות רבן יוחנן בן זכאי כאשר אז גם לדברי החוקרים האלה הי׳ רבן גמליאל לראש מתיבתא ולנשיא,‬ הלא מזה עצמו הי׳ לו לראות שאין מקום לדקדוקיו בנוגע לר׳ יוחנן בן זכאי‬ שהרי כן ממש הוא בברייתא זו גם בנוגע לרבן גמליאל בזמן שכבר הי׳ נשיא‬ אשר בא שלא כסדר הרגיל בנשיאים.‬ ‫ ולא ראה פראנקעל גם דבר עוד יותר פשוט בהברייתא הזאת עצמה.‬

כי בסוף כל הברייתא בא "אחר רבי לבית שערים, אחר חכמים ללשכת‬ הגזית" ולשונו של רש"י "אחר חכמים סנהדרי גדולה". ‬ והנה בא דבר סנהדרי גדולה בלשכת הגזית בימי הבית בסוף כולם‪. ‬ וכבר נתבאר שאין כאן כל זרות כי כן נהוג ובא גם במשנה‪.‬‬

‫והנה ראה פראנקעל גם את הציון הלז בתוספתא מעשרות פ״ב אשר הביאו‬ ‫היוחסין וסדר הדורות. ‬ ‫אבל אין חקר לתבונתם של החוקרים האלה ותחת מה ששם מפורש כמו‬ ‫בהברייתא בסנהדרין ל"ב כי רבן יוחנן בן זכאי ישב בברור חיל, יהפוך זה פראנקעל לראי׳ כי רבן יוחנן בן זכאי לא הי׳ שם ויאמר‬ ‫(עמוד ‪ 66‬הערה 4):‬ "‬וע׳ תוספתא מעשרות פ"ג והובא בשינוי קצת ירושלמי דמאי פ״ג ה"א‬ ‫שהלך ר׳ יהושע "אצל" (ולפי גירסת הירושלמי "אחר") ריב"ז לברור חיל והמעיין‬ שם יראה שלא הי׳ דר ריב"ז בברור חיל אלא לפרקים".

והנה בא והעיד עדות שקר לאמר "כי המעיין שם יראה שלא הי׳ דר‬ ‫ריב"ז בברור חיל אלא לפרקים".

‫אבל הלא בירושלמי ובתוספתא שם אין אפילו רמז מזה‪.‬‬ ‫ואמנם כי גם טעה פראנקעל בפשט הפשוט ועל כן חשב שיש חילוק בין‬ לשון התוספתא ללשון הירושלמי. ‬ ולשון התוספתא פ"ב הוא‪:‬‬ "מעשה שהלך ר׳ יהושע "אצל" רבן יוחנן בן זכאי לברור חיל והיו בני עיירות מוציאין להם תאנים אמרו מה אנו לעשר אמר להם אם לנים אנו חייבין‬ ‫אנו לעשר ואם לאו פטורין מלעשר".

‬‫‬‬