דבר הנשיאות ביבנה
לג
והדבר ידוע כי בכלל יבואו בכל מקום הנשיאים ראשונה, אבל אין סדר לענינים כאלה.
ופראנקעל בעצמו בנה בעמוד 82מצודים גדולים על מה שבא במקום אחר רבן גמליאל אחר ר׳ אליעזר ור׳ יהושע ויאמר שם:
"וז״ל הירושלמי ס״פ ארבע מיתות: דלמא ר׳ אליעזר ור' יהושע ור׳ גמליאל סלקון לרומי וכו׳ ונראה שזה המעשה הי׳ וכו׳ טרם בחרו את רבן גמליאל לנשיא ולכן בא בההוא מעשה ר״א (ור"י) קודם ר"ג.״
ואם כן מה יעשה במקום הזה, ואם יאמר כי הי׳ זה בראשית ימי יבנה, הלא דברי הברייתא מפורשים: "תנו רבנן צדק צדק תרדוף הלך אחר חכמים לישיבה וכו׳ אחר רבן גמליאל ליבנה".
אם כן הלא הי׳ לו לדעת כי כבר בראשית ימי יבנה הי׳ שם רבן גמליאל ראש המתיבתא והנשיא. ואם יאמר שדברי הברייתא הולכים על הזמן אשר אחרי מות רבן יוחנן בן זכאי כאשר אז גם לדברי החוקרים האלה הי׳ רבן גמליאל לראש מתיבתא ולנשיא, הלא מזה עצמו הי׳ לו לראות שאין מקום לדקדוקיו בנוגע לר׳ יוחנן בן זכאי שהרי כן ממש הוא בברייתא זו גם בנוגע לרבן גמליאל בזמן שכבר הי׳ נשיא אשר בא שלא כסדר הרגיל בנשיאים. ולא ראה פראנקעל גם דבר עוד יותר פשוט בהברייתא הזאת עצמה.
כי בסוף כל הברייתא בא "אחר רבי לבית שערים, אחר חכמים ללשכת הגזית" ולשונו של רש"י "אחר חכמים סנהדרי גדולה". והנה בא דבר סנהדרי גדולה בלשכת הגזית בימי הבית בסוף כולם. וכבר נתבאר שאין כאן כל זרות כי כן נהוג ובא גם במשנה.
והנה ראה פראנקעל גם את הציון הלז בתוספתא מעשרות פ״ב אשר הביאו היוחסין וסדר הדורות. אבל אין חקר לתבונתם של החוקרים האלה ותחת מה ששם מפורש כמו בהברייתא בסנהדרין ל"ב כי רבן יוחנן בן זכאי ישב בברור חיל, יהפוך זה פראנקעל לראי׳ כי רבן יוחנן בן זכאי לא הי׳ שם ויאמר (עמוד 66הערה 4): "וע׳ תוספתא מעשרות פ"ג והובא בשינוי קצת ירושלמי דמאי פ״ג ה"א שהלך ר׳ יהושע "אצל" (ולפי גירסת הירושלמי "אחר") ריב"ז לברור חיל והמעיין שם יראה שלא הי׳ דר ריב"ז בברור חיל אלא לפרקים".
והנה בא והעיד עדות שקר לאמר "כי המעיין שם יראה שלא הי׳ דר ריב"ז בברור חיל אלא לפרקים".
אבל הלא בירושלמי ובתוספתא שם אין אפילו רמז מזה. ואמנם כי גם טעה פראנקעל בפשט הפשוט ועל כן חשב שיש חילוק בין לשון התוספתא ללשון הירושלמי. ולשון התוספתא פ"ב הוא: "מעשה שהלך ר׳ יהושע "אצל" רבן יוחנן בן זכאי לברור חיל והיו בני עיירות מוציאין להם תאנים אמרו מה אנו לעשר אמר להם אם לנים אנו חייבין אנו לעשר ואם לאו פטורין מלעשר".
