278
הנסיעה הראשונה לרומי
והננו רואים עוד יותר כי גם אחרי אשר נתגלה להם הדבר, גם אז עדין לא היתה זה פקודה אשר כבר יצאה גלוי לכל העמים שהרי גם לסוף כ"ה ימים לא ידעה אשתו מזה אף שהיתה נגררת אחר דת היהודים.
והדברים מבוארים כי הי' זה רק כתב הצעה להוציא פקודה כזאת לאחר שלשים יום.
וההצעה הזאת נכתבה בימי היותם שם ברומא.
״מעשה שהיו רבותינו ברומי ר׳ אליעזר ור׳ יהושע ורבן גמליאל וגזרו וכו׳ בא אצל רבן גמליאל וגילה לו וכו'״.
והוא כמו שהערנו כי באו שם בעוד טיטוס חי בשמעם מדרכו הטובה, אבל בהיותם ברומא נהפך הגלגל ותקותם למפח נפש.
טיטוס מת על ידי אחיו דאמיטיאן, והוא בישבו לכסא רומי הי' חי' טורפת, אשר גם על הרומיים עצמם קשתה ידו יותר מכל הקיסרים היותר אכזרים.
ועל בני ישראל הכין פקודה להומם ולאבדם ורק באורח פלא עבר הדבר ובטל.
והדברים בנוגע לזמן הנסיעה הראשונה לרומי הנם כל בך פשוטים עד כי גם פראנקעל, בכל אשר הנהו נבוך בכל סדרי המעשים וסדרי הזמנים בכל הדברים מראשית ימי יבנה עד ביתר, בכל זה בנוגע לזה יאמר גם הוא בדרכי המשנה עמוד 82:
״ר׳ אליעזר הגדול בעמו נסע עם ר׳ יהושע ורבן גמליאל לרומי וז"ל הירושלמי ס"פ ארבע מיתות, דילמא ר׳ אליעזר ור׳ יהושע ורבן גמליאל סלקון לרומי וכו׳ ונסיעת החכמים לרומי היתה תמיד לבקש רחמים בעד עמם, ונראה שזה המעשה הי׳ או בימי ריב"ז או קרוב לאחר מיתתו טרם בחרו את ר״ג לנשיא ולכן בא בההוא מעשה ר׳ אליעזר ור׳ יהושע קודם ר״ג״.
ובעמוד 84כתב גם הוא:
״ועי׳ מדרש רבה פ׳ ואתחנן מעשה שהיו רבותינו ברומי וכו׳ ועי׳ שם היאך נתבטלה הגזירה, ועיקר המעשה מורה שבאו אז היהודים בסכנה גדולה ויאמר מלך רומי להשחיתם וזה המלך הוא דאמיציאן אחיו של טיטוס אשר מלך משנת עשר לחרבן הבית עד שנת כ"ה ונודע לאיש דמים רע מעללים ואכזר וג' חכמים אלה ר"א ר"י ור"ג נסעו אז לרומי ובהשתדלותם נתבטלה הגזרה".
ובכתבו דבריו על ציונים טעה לחשוב כי מפני גזרה זו נסעו לרומא ואם כן היתה נסיעתם בימי דאמיטיאן. והוא רק טעות פשוט שהדברים מפורשים כי לא נסעו מפני גזרה זו כי אם שבהיותם כבר ברומי נודע להם מגזרה זו כמו שכבר נתבאר, והדברים מפורשים כן ״מעשה שהיו רבותינו ברומי ר׳ אליעזר וכו׳ וגזרו וכו׳ בא אצל רבן גמליאל וגילה לו הדבר וכו'״.
אבל כבר נתבאר כי באמת כן הדבר שנסעו עוד בימי טיטוס ובהיותם שם מלך דאמיטיאן.
וכבר גם נתבאר על פי סדרי המעשים ויבואר עוד יותר לפנינו כי לא הי׳ זה לא בחיי רבן יוחנן בן זכאי ולא מיד לאחר מותו, כי אם כבר אחרי ימי הבירורים דהיינו יותר משלש שנים אחרי מות רבן יוחנן בן זכאי, ויבואר כל זח לפנינו.
