בירורי השמעתות
קלד ומכל זה הננו יודעים שני הדברים יחד, ראשונה כי דבר המשנה להאמוראים ולהתנאים אחת היתה, וגם ר׳ מאיר וגם ר׳ יהושע ידברו עליה ממש ככל דברינו אנחנו, ודברי ר׳ יהושע גם נוגעים באת אשר הי׳ הרבה לפניו בדורות הקודמים.
וזאת שנית כי דרכם הי׳ שקבלו תחלה ״מרבה דמתניתא" את לשון המשנה כולה בלא טעמיה ובלא פירושיה, וקבלו רק לשונה הקבוע, ובכל דקדוק נוסחה.
ואחר זה נכנסו לפני ולפנים וישבו לפני רבותיהם הגדולים ״רבו שלמדו חכמה, רבה דאולפנא״ ומהם קבלו טעמי הדברים ופירושם.
ומרבותיהם ״רבה דמתניתא" כשם שקבלו המשנה בכל סגנונה ודקדוק לשונה, כן גם קבלו מהם את השמעתות הפסוקות בהמתיבתות, אשר נחלטו שם.
וגם בהם לא קבלו מהם לא טעם הדברים ולא פירושם, וברבים מהשמעתות האלה קבלו פירושם וכל ענינם אחר זה ״מרבה דאולפנא״.
ואז באו אחר זה בשמם סתם כאלו נולדו על ברכם, אחרי אשר הדברים נתקבלו מהם (עי' כרך שלישי 282 ולהלן).
אבל באו והיו שם גם הרבה מקומות אשר בהשמעתות האלה לא הספיקו לקבל פירושם וכל ענינם ״מרבה דאילפנא״, ואלה נתבררו אז במתיבתא, והן הבירורים על זה אשר נראה בימי יבנה.
ונביא בזה איזה דוגמאות לברר הדבר ולהזריח עליו אור.
ועי׳ יבמות ד׳ ע"ט (פרק ח׳ משנה ד׳) ״אמר ר׳ יהושע שמעתי שהסריס חולץ וחולצים לאשתו והסריס לא חולץ ולא חולצים לאשתו ואין לי לפרש אמר ר' עקיבא אני אפרש סריס אדם חולץ וחולצים לאשתו מפני שהיתה לו שעת הכושר סריס חמה לא חולץ ולא חולצים לאשתו מפני שלא היתח לו שעת הכושר, ר׳ אליעזר אומר לא כי אלא סריס חמה חולץ וחולציס לאשתו מפני שיש לו רפואה סריס אדם לא חולץ ולא חולצין לאשתו מפני שאין לו רפואה העיד ר׳ יהושע בן בתירא על בן מגוסת שהי׳ בירושלים סריס אדם ויבמו את אשתו לקיים דברי ר׳ עקיבא״.
והדבר מבואר שהי׳ זה בימי יבנה הראשונים בשעה שישב עוד גם ר׳ אליעזר בבית הוועד.
והוא באמת עיקר זמן הבירורים ביבנה כמו שכבר נתבאר.
ור׳ עקיבא כבר הי׳ גם הוא אז מראשי גדולי הדור הגדול הזה כמו שכבר נתבאר בדברינו מיבנה לירושלים פרק ט״ו (לעיל צד 61).
ור׳ יהושע בן בתירא מראשי זקני הדור עוד בימי רבן יוחנן בן זכאי בירר זה מתוך הלכה למעשה אשר נעשה בירושלים.
וכן הם ענין הדברים במשנה פסחים פרק ט׳ משנה ד׳:
"אמר ר׳ יהושע שמעתי שתמורת הפסח קריבה ותמורת הפסח אינה קריבה ואין לי לפרש אמר רבי עקיבא אני אפרש הפסח שנמצא קודם שחיטת הפסח ירעה עד שיסתאב וימכר ויקח בדמיו שלמים וכן תמורתו, אחר שחיטת הפסח קרב שלמים וכן תמורתו״.
ואם במקומות האלה אמר רבי יהושע ״אין לי לפרש״ ועל כן הציע הדבר בבית הוועד סתם ״שמעתי וכו׳ ואין לי לפרש״ ונתברר על ידי יתר ראשי בית הוועד, הנה במקום שלפי דעתו הי׳ בידו לפרש, שם באו הדברים סתם על שמו.
