ר אליעזר בן יעקב הראשון
צב
ועי' לדוגמא במס׳ עירובין עצמה בפרק ב׳ משנה ה׳:
״ועוד אמר ר׳ יהודה בן בבא הגינה והקרפף שהן שבעים אמה וכו׳ מטלטלין בתוכה ובלבד שיהא בה וכו׳ ר׳ יהודה אומר אפי' אין בה אלא בור שיח ומערה מטלטלין בתוכה ר׳ עקיבא אומר אפילו אין בה אחד מכל אלו מטלטלין בתוכה ובלבד״ וכו׳.
והאם יכול להיות ספק שר׳ עקיבא לא בא על דברי ר' יהודה תלמידו, כי אם על דברי הקודמין לפניו אשר אמרו כן.
ורק מפני שהדברים לא נסדרו עד דור חתימת המשנה, והם קבלו זה סתם מר׳ יהודה, סדרו זה על שם ר׳ יהודה, ודברי ר' עקיבא עליו.
וכן ממש הוא הדבר נם שם בעירובין אשר בא:
"הדר עם העכו"ם בחצר או עם מי שאינו מודה בערוב הרי זה אוסר עליו (דברי ר׳ מאיר) ר׳ אליעזר בן יעקב אומר עד שיהו שני ישראלים" אוסרין זה על זה."
שאף שסדרו זה לפי הגירסא שבמשניות במשנה, ולפי הגירסא שבגמרא רק בברייתא על שם ר׳ מאיר אין זה כי אם מפני שהדברים לא נסדרו בדברי המשנה עד דור חתימת המשנה והם קבלו זה סתם מר׳ מאיר ועי׳ במס׳ כלים פרק י"ז משנה ה׳:
"הרמון שאמרו וכו׳ ולמה הוזכרו רמוני בדן שיהו מקדשין כל שהן דברי ר׳ מאיר ר׳ יוחנן בן נורי אומר לשער בהן את הכלים ר׳ עקיבא אומר לכך ולכך הוזכרו לשער בהן את הכלים ושיהו מקדשין כל שהן.״
וגם בזה, כמו בעירובין פרק ב׳ מ״ה דברי ר׳ עקיבא מפורשים על דברי ר׳ מאיר ועל דברי ר׳ יוחנן בן נורי יחד, הרבה יותר ממה שהם דברי ר׳ אליעזר בן יעקב שם בעירובין פ״ו על דברי ר״מ.
והאם יוכל להיות ספק בכל זה שבודאי לא אמר ר׳ עקיבא דבריו על דברי ר׳ יהודה ועל דברי ר׳ מאיר,
כי אם שדברי ר' מאיר ור׳ יהודה של כת קודמין הם, ורק לפנינו בחתימת המשנה באו הדברים על שם ר׳ מאיר ור׳ יהודה מפני שמהם קבלו זה(צ).
ועיין אהלות פרק י״א משנה ז':
"וכמה תשהה במעיו שלשה ימים מעת לעת בעופות ובדגים כדי שתפול לאור ותשרף דברי ר׳ שמעון ר׳ יהודה בן בתירא אומר בעופות ובדגים מעת לעת.״
ועיין פסחים פרק א׳ משנה ד׳:
"ר׳ מאיר אומר אוכלין כל חמש ושורפין בתחלת שש ר׳ יהודה אומר אוכלין כל ארבע ותולין כל חמש ושורפין בתחלת שש ועוד אמר ר' יהודה וכו׳ רבן גמליאל אומר חולין נאכלין כל ארבע ותרומה כל חמש ושורפין בתחלת שש.״
והאם יוכל להיות ספק שאין דברי רבן גמליאל על דברי ר׳ מאיר ור׳ יהודה.
ויש בזה דבר מפורש עוד יותר אשר גם הוא יברר לנו כל הדבר כמו שהוא, כי בזבחים פרק י׳ משנה ה׳ בא במשנה:
הערה (צ): ועי׳ בנוגע לזה גם בדברינו בכרך ג' מעמוד 283ולהלן, המשנה ביסודה פכ״ז.
