התפלות בישראל
עד
וזאת שנית, והוא עיקר הכל, את אשר הננו רואים בזה כי שמעון
הפקולי רק הסדיר התיבות והברכות על סגנונם וסדרם אבל לא הי׳ ענינו לחדש
שום דבר.
כי אלו הי׳ דבר שמעון הפקולי אז לתקן גם ענינים חדשים בתפלת "שמנה עשרה" ולא לבד אלו תקן ברכות חדשות, כי אם אלו הי׳ ענינו גם לחדש דבר הנוסחאות כפי הצורך בעת אחר החרבן, איזה ענין יש לשאלת רבן גמליאל "אמר להם רבן גמליאל לחכמים כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת המינים".
והרי שמעון הפקולי עמד לפניו והוא "הסדיר לפניו" ומי שעשה עתה כל זה הוא יעשה גם את זה, והנה לפניו האיש אשר הוא מבקש.
והננו רואים כי גם בעצמו של דבר לא נמסר זה לשמעון הפקולי כי אם לאחר, "עמד שמואל הקטן ותקנה".
והדברים מעידים על עצמם שכל מה שעשה שמעון הפקולי, וכל מה שסמכו עליו בבית הוועד, וכל מה שמסרו לו, הי' רק להעמיד ולברר סגנון התיבות והברכות על הסדר הקדום, הסדר הראשון אשר הי׳ להם, כמו שהנם כן באמת דברי הברייתא והמפורשים.
"שמעון הפקולי הסדיר וכו׳ לפני רבן גמליאל על הסדר" וכו׳ וכמו שהוא גם לשון הגמ׳ על מעשיו ״שכחום וחזר וסדרם".
אבל כשנדרש להם אז תקון ברכה חדשה ברכת המינים חפש רבן גמליאל בין החכמים "כלום יש אדם" ונתפרש כי תקנה שמואל הקטן.
ומזה גם נוכל להבין כי דבר הנוסחאות החדשות לפי צורך השעה עתה אחר החרבן, בהכרח כי נעשה בבית הוועד הכללי מחכמי הוועד עצמם.
ומזה עצמו את אשר נתפרש בנוגע לברכת המינים "אמר להם רבן גמליאל לחכמים כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת המינים עמד שמואל הקטן ותקנה",
הננו שבים לדעת בברור שאין אחריו כלום כי רק ברכת המינים היא לבדה נתקנה אז, ולשון הגמרא בברכות שם על המשנה:
"הני תמני סרי תשסרי הוויין אמר ר׳ לוי ברכת המינים ביבנה תקנוה."
וכל הדברים פשוטים ומבוארים כי עצם תפלת "שמנה עשרה" לבד ברכת המינים, הוא דבר אשר הי׳ בישראל מהימים הראשונים מימי אנשי כנסת הגדולה ובני ישראל התפללו כן מאז ואילך, בבתי כנסיות אשר הי׳ להם, ופשט בכל ישראל, לתפלות הצבור.
אבל בדברי ימי ישראל ההכרח לבאר גם דברים היותר פשוטים, והבולמוס אשר אחז את החוקרים החדשים לאמר יחד עם חוקרי העמים כי אך תמול אנחנו, הביאם לראות בכל מקום רק את מחשבת לבם.
וגם במקום הזה גמגמו ויגלגלו ויתהפכו בלשונם מצד אל צד עד כי יכלו לאמר כי רבן גמליאל הוא שתקן את כל דבר התפלה בישראל וכי ראשי הוועד גם התנגדו לו התנגדות גמורה, ככל סגנון דרכי החוקרים האלה בכל מקום.
כי על כן ההכרח להסיר כל מכשול מדרך החקירה ולברר הדברים ולהעמידם על מה שהם.
ואחרי אשר המאסף לכל המחנות החכם ווייס כלל כל דברי החוקרים האחרונים יחד, עלינו לראות דבריו מה הם.
