עמוד:Dorot Rishonim part 3, Hebrewbooks org 20125.pdf/134

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה

‫התקנות אחר החרבן‬

‫סג‬

‬ ואין זה רק בדבר הזה לבד, כי אם שרוב תקנותיו של רבן יוחנן בן זכאי הנם רק על דרך זה, ונבאר הדברים‪.‬‬

‫פרק לב.

כשנתבונן בהתקנות אשר באו על שם רבן יוחנן בן זכאי לאחר החרבן, נמצא כי רובם דבר אין להם עם מובן של "תקנות" במובנם הרגיל.

לפי שרוב התקנות האלה אינם לא לסייג וגדר, בתור של משמרת למשמרתי, וגם אינם בתור של תקנות לתוספת מצוה,

וענינם הם, הוא ענין אחר לגמרי, מה שהעמיד רבן יוחנן בן זכאי הדבר על עיקר הדין אשר צריך להיות כאשר נחרב המקדש.

כמו שהוא בדבר חדש, שבאין מקרש ואין עומר נקרב אסור חדש כל היום.

ודרש ברבים והודיע איך ינהגו מעתה בבוא יום הקרבת העומר.

ובמס' ראש השנה דף ל"א בחשבם את התקנות האלה בא "שית דהאי פירקא וחדא דפירקא קמא״.

וחדא דפירקא קמא הוא כמו שכתב רש״י ז"ל שם ״חדא דפירקא קמא שלא יהיו מחללין אלא על ניסן ועל תשרי בלבד״.

ולשון המשנה מזה בראש השנה ד׳ כ"א "על שני חדשים מחללין (העדים) את השבת על ניסן ועל תשרי שבהן שלוחין יוצאין לסוריא ובהן מתקנין את המועדות וכשהי׳ בית המקדש קיים מחללין אף על כולן מפני תקנת הקרבן (קרבן מוסף של ר"ח).

ובברייתא בגמ׳ שם "תנו רבנן בראשונה היו מחללין אף על כולן משחרב בית המקרש אמר להן רבן יוהנן בן זבאי וכי יש קרבן התקינו שלא יהיו מחללין אלא על ניסן ועל תשרי בלבד".

ובמקום הזה גם לא הוזכר במשנה כל שם תקנה, ולא הוזכר על זה גם שם רבן יוחנן בן זכאי ובא בלשון דין גמור "על שני חדשים מחללין וכו׳ וכשהי׳ בית המקדש קיים מחללין אף על כולן״ וכו׳.

לפי שכל הדבר אין לו ענין כלל עם תקנה כי אם הוראה פשוטה שבזמן המקדש חללו מפני תקנת הקרבן, אבל משחרב בית המקדש שאין כאן תקנת קרבן, אין מחללין אלא על ניסן ותשרי שיש כאן תקנת המועדות.

והברייתא תקרא זה בשם "התקינו" כדברי הגמ׳ על חדש "מאי התקין דרש והתקין" והיינו שהודיע לרבים בהודעה כוללת שעתה שאין קרבן אין העדים רשאין לחלל השבת על שאר החדשים זולת ניסן ותשרי שיש שם תקנת המועדות.

ובכל זה עשה זה רבן יוחנן בן זכאי רק יחד עם חביריו בבית הועד, ובלשון הברייתא "התקינו שלא יהיו מחללין אלא" וכו׳‪.

וכן דבר התקנה במשנה ראש השנה ד׳ ל׳ "בראשונה היו מקבלין עדות החדש כל היום פעם אחת נשתהו העדים מלבוא ונתקלקלו הלוים בשיר התקינו שלא יהיו מקבלין אלא עד המנחה ואם באו עדים מן המנחה ולמעלה נוהגין אותו היום קדש ולמחר קדש, משהרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהיו מקבלין עדות החדש כל היום".