כל העם החרישו ולא מצאו מענה ,אין פוצה פה לתמוך עצתו, ואין דובר דבר להרשיעהו .דממת מות שררה רגעים אחדים בכל הככר.
"ומי הגיד לך תלק? שאל ברק "כי הומת בוסתנאי , ותקות בית דוד ירדה שאול ?
"אחר ממיודעי היה בדעסטאגערד עיר מלוכת פרס לעת אשר חרף בוסתנאי את נפשו לפגוע ביורש העצר ולשפוך את דמו ,למען הצל עלמה עבריה אחת מידו ובגלל הדבר הזה נחתך עליו משפט מות.
אז יצא בוסתנאי מתוך הקהל נגש לפני האלופים ויאמר: שאוני נא אחי שאו פני איש אורח אשר לא ידעתם כתמול שלשום כי ירהיב עז בנפשו לשאול את פי האיש הנכבד הזה דבר.
"האם אמר מיודעך כי לעיניו הומת בוסתנאי?
"לא ראה בעיניו" ענה תלק "כי ביום אשר חרצו שבעת שרי מדי ופרס משפט בוסתנאי למות יצא מיודעי מאת עיר המלוכה"
"אם כן הדבר" קרא בוסתנאי בקול גדול הנני לבשר ולאמר :כי לא נעשה המשפט הזה בבוסתנאי ,אלהי דוד אביו הפליא עמו חסדו שלח עזרו מקדש ומלט נפשו ממות .עודנו חי בוסתנאי — עודנו חי — ואני אני הוא בוסתנאי המדבר אליכם— .
חרדת גילה אחזה את כל הנועדים ,וברק יצא לקראת בוסתנאי, ויחבקהו וינשקהו וכל העם הריעו תרועת שמחה ויקראו ברוך ה׳ אלהי ישראל אשר לא שכח חסדו לדוד ולביתו ,ולא נתן לכבות נר בן ישי.
אך תלק פג לבו מהאמין ויפן אל בוסתנאי ויאמר :ומה האות כי כנים דבריך ,כי בוסתנאי אתה.
"הן לא אבקש ולא אשאל מכם כל מאומה" ענה בוסתנאי, "ומדוע זה איפוא תשאלו אות מידי?" על נהרות פרת וחדקל ישבו אלפי רבבות מאחינו יודעים אותי ואת כל דברי - אולם אם באותות חפצתם, שלחו וקראו לחכמיכם תופשי התורה ויודעיה, ינסוני וישאלוני משפטי התורה, והליכות התלמוד, וידעו נאמנה כי נכד רבינו כפנאי הגאון ותלמידו אנכי".
"יהי כדבריך" אמר תלק, "בוסתנאי אתה, אך הגד נא היש עמך להושיענו, ומה עצתך הודיענו ונושעה".
"עצתי" ענה בוסתנאי, "כי תוחילו ותתחזקו באלהי אבותינו, ואל תעזבו אמונת אבותיכם".
"עצתך אמונה" אמר תלק, כי נעזוב את אהלינו ונקיים ורקים מכל רכושינו וקניננו נצא לגור ולנוע במדברות ערב מבלי לדעת לאן
