עמוד:Bostenay - Meir Leheman.pdf/68

‫בוסתנאי ואחאי באו לארצות ערב אחרי אשר כלה מחמד לעשות ‫מלאכת נקמתו ביהודים‪ ,‬לא נשארו בארצות ערב כי אם פליטים מתי‬ ‫מספר ורק בוואדי־אל‪-‬קארה‪ ,‬בעמק־הכפרים‪ ,‬ישבו עוד יהודים רבים‬ ‫עובדי אדמה ורועי צאן יושבים לבטח ולא למדו מלחמה‪ ,‬אך גם עדיהם‬ ‫הגיע תור מחמד וגם אליהם שלח מלאכיו לאמר‪ ,‬בחרו לכם אם לבוא‬ ‫בברית האישלאם (תורת מחמד) או למות בחרב או לצאת מאת הארץ‪.‬‬

‫אימת מות נפלה על היהודים השלוים האלה ופלצות אחזתם‪ ,‬קראו צום‬ ‫נקהלו אספה גדולה להמתיק סוד, דבר מה יענו את מלאכי מחמד.

‫על כר נרחב מוסב עצי תמר, ‬נקהלו ראשי העדה‪ ,‬שם באו גם‬ ‫צירי מחמד ויציעו לפניהם פרשת דברי אדוניהם, וככלות ראש המדברים משאו‬ ‫אמר‪ :‬שיתו עצה‪ ,‬הביאו פלילה‪ ,‬ודעו את אשר לפניכם‪ .‬הביטו אל‬ ‫אחיכם בני שבט גאדהיר מה היתה ‬אחריתם‪ ,‬המה בטחו בעשרם ברב‬ ‫חילם ובכח ידיהם למלחמה‪ ,‬ויתנו כתף סוררה אל מחמד, אך אלהים‬ ‫הדפם‪ ,‬השם את נויהם ויגרשם מאת הארץ; אחיכם בני קורייצה‪ ,‬גם המה‬ ‫נשגבו במידותיהם ובמבצריהם החזקים ושריהם קאאב והוייא הגבורים‬ ‫יצאו לחרף מערכות מחמד, וכלם נפלו בחרב לפניו‪ ,‬לא נשארה מהם‬ ‫פליטה‪ .‬ראו מה נעשה לאחיכם בני חיבאר כי עלה עליהם הכורת‬ ‫ויאבל אותם ואת גבוריהם‪ ,‬עלי רע הנביא גבור כארי־אל, ‬הרג בחרבו את‬ ‫מארהאב ראש גבוריהם‪ .‬עין בעין הנכם רואים‪ ,‬כי לא יוכל כל גוי ועם‬ ‫לעמוד נגד נביא ה׳ ומלאכו, ולמה זה איפוא התמהמהו להכיר כח נבואתו ?‬ ‫על מה תשענו ואל מי תשאו עין? אך אם תקשיחו לבבכם מהבין דעת‬ ‫עזבו את מקנכם ורכושכם ומהרו וצאו מאת הארץ‪.‬‬

‫ככלות ציר מחמד לדבר, נשאו כל העם היהודים קולם בבכי ויזעקו‬ ‫זעקה גדולה ומרה — בו ברגע הזה קרבו בוסתנאי ואחאי ויבוא אל תוך‬ ‫המעגלה באין משים לב עליהם‪ ,‬כי כבד האבל מאד‪ ,‬והמבוכה רבתה‬ ‫עד לאחת‪.‬‬

‫וברק ראש אלפי יהודי וואדי־אליקאדא קם ממקומו ויקרא‪ :‬הבו נא‬ ‫אחי נעזבה נא את משכנותינו את אהלינו מקננו ורכושנו ‪ ‬ונסעה ונלך לנו‬ ‫כאשר עשו אחינו בני קאינוקא‪ ,‬אך לא נמעול מעל באלהינו‪ ,‬ולא נמיר‬ ‫את אמונתנו הקדושה‪.‬‬

‫"אך איזה דרך נבחרה לנו?" ענה תלק איש נכבד ונשוא פנים בעדתו‬, "איה איפוא ישכון לנו אור? אלהי ישראל העיר כל חמתו על עמו ויתן‬ ‫לבז ולמשיסה את בני יעקב בכל מקומות פזוריהם‪ .‬קיסר רומא נשבע‬ ‫להכרית מארץ שרשם, מלך פרס גדע את החטר האחרון מגזע ישי‪ ,‬את‬ ‫בוסתנאי‪ ,‬ומה נוחיל עוד‪ ,‬אבדה נוחלה תקותנו, נר דוד כבה ולא יזרח עוד‬ ‫ומאין יבוא גואלנו? ועתה אין טוב לנו כי אם לכרות ברית את מחמד‪,‬‬ ‫וחיינו ונהיה שלמים במעונות אבותינו ולא נראה רע.‬