עמוד:Bostenay - Meir Leheman.pdf/70

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה עבר הגהה

‫יהיו פנינו מועדות, איה איפה נמצא מנוח ומקום לשבת, ונשינו וטפינו‬ ‫יכלו בדרך כחם‪ ,‬יתמו יגועו ברעב ובחליים רעים"‪.‬‬

‫"חלילה לך מדבר כזאת" ענה בוסתנאי "שומר ישראל ישמרכם מכל ‫צרה וצוקה"‬

"ומה זה איפוא נעשה כיום? הגד נא דבר בינה" קרא תלק, ‬‬‫"ומי יצילנו מחרב מחמד‪ ,‬אם לא נקשיב בקולו, ‬אם לא נצא ממקומנו ולא‬ ‫נקבל אמונתו?‬

‫"אם כן איפוא" אמר בוסתנאי, "נסו נא דבר אליו, שלחו מלאכים לבקשו‬ ‫ולחלות את פניו‪ ,‬כי יחוס וירחם עליכם ולא ישם עליכם נויכם. ‫אולי יעתר לכם‪.‬‬

"מי יתן והיה" ענה ברק "אך אין תקוה מוצאת, כבר נסו זאת רבים‬ ‫מאחינו‪ ,‬ולא לעזר ולא להועיל"

"נסו נא אך הפעם" אמר בוסתנאי "גם אנכי אלך עמכם אולי יחוס‬ ‫ה׳ אלהי ישראל עליכם‪ ,‬וישלח לכם עזרתו על ידי".‬‬

‫דברי בוסתנאי מצאו טוב טעם בעיני האספה ויגמרו אמר כי ילך‬ ‫ברק תלק ובוסתנאי במלאכות כל הקהל לנסות דבר אל מחמד אולי יכמרו‬ ‫נחומיו‪ ,‬ויתן להם רחמים‪.‬‬

‫בימים אשר התהלך בוסתנאי בארצות ערב נתן את לבבו לדעת את‬ ‫כל מוצאי מחמד ומובאיו‪ ,‬את תכונת נפשו רעיונותיו והליכותיו‪ ,‬ועל פי‬ ‫הדברים אשר לקחה אזנו חשב בוסתנאי מחשבות למצוא נתיבה אל לב‬ ‫מחמד ולהפיק ממנו רצון‪ ,‬לא לבד אל היהודים היושבים בערב כי אם בכל‬ ‫המקום אשר יטע דגל תורתו שמה‪.‬‬

‫במחשבתו זאת שלח בוסתנאי את אחאי רעהו לפניו אל מדינה‬ ‬‫וישם דבר בפיו לחקור ולתור לפניו את הדרך למחוז חפצו‪.‬‬


‫‪

23)‬ מ ח מ ד

מראש אמרנו כי מחמד היה נבער וריק מכל מדע ולמוד אף לא‬ ‫ידע ספר ולא אמן ידו לכתוב, ומה גם מתי סודו הערבאים הבאים בבריתו‬ ‫לא ידעו ולא הבינו במלאכות מחשבת אלה כל מאום‪ ,‬אשר על כן לקח‬ ‫לו הנביא האוילי הזה איש עברי ושמו אברהים למזכיר וסופר‪ ,‬אל‬ ‫האיש הזה פנה אחאי בבואו אל מדינה ויגש אליו ויאמר‪:‬‬

"שמי אחאי‪ ,‬איש יהודי אנכי מילידי פרס‪ ,‬רע הנשיא בוסתנאי‬ ‫וחברו"‪.‬‬

"רע הנשיא ההוא" שאל אברהים "אשר הוציאו כוסדראי מלך פרס‬ ‫להורג?‬