ונראה שהיא הגרסא הנכונה ומזה נשתרבב להבבלי ע"ש רב הונא וצ"ל ר' הונא, ובירושלמי נקרא בשם ר' חונא.
ובסה"ד חלקו לשנים בערך לוי בר בוטא, ולוי בן פנטי ולא הרגיש שהכל איש אחד הוא.
לוי בר ביריי
בירושלמי ב"ב רפ"ב אמר בשם ריב"ל.
ר' לוי בר ברכיה
נזכר תנחומא בחקתי-ז ופס' רבתי פ' ויהי בחצי הלילה, ובילקוט שופטים רמז סז.
לוי בר דרגא
היה עשיר גדול כגיטין מה. שפדה את בתו (שנישבית) ביג' אלפי דינרי זהב, ואביי אמר ע"ז מאן לימא לן דברצון חכמים עבד.
לוי בריה דרב הונא בר חייא
אמו היתה בת ר' ירמיה בר אבא כשבת קנו. יסופר שאשכח לגבלא דבי נשיא דקא גביל וספי ליה לתוריה בטש ביה אתא אבוה (ר"ה בר חייא) א"ל הכי אמר אבוה דאמך משמיה דרב, ומנו רב ירמיה בר אבא.
וכן חולין צג. רב יהודה בר אושעיא הוה קא קליף טחלא ללוי בריה דרהב"ח - אתא אבוה א"ל הכי אמר אבוה דאמך ומנו ריב"א, והוא היה תלמידו דרבה בר ר"ה כשבת נא. שפ"א הלך עם רבה בר"ה באורחא קדמיה חמרא דלוי לחמרא דרבה בר"ה חלשה דעתיה אמר (לוי) אימא ליה מלתא כי היכי דאיתותב דעתו, א"ל חמור שעסקיו רעים - א"ל הכי אמר אבוך וכו'. ונראה שמצינו חולין קלד: לוי זרע בכישר (שם מקום) ולא הוו עניים למשקל לקט אתא לקמיה דרב ששת, הוא לוי בריה דרב הונא בר חייא.
לוי בר היני
כן מובא ביוחסין, והמקור הוא בירושלמי תרומות פ"ד ה"ב, ושם ר' לוי בר חיני, וידוע שה"א וחי"ת מתחלפין בירושלמי.
ר' לוי בר זבדא
נזכר תנחומא (דפוס וויניצא) בחקותי שדורש הפסוק אלך וירדת על ההרים וכי יורדין והלא עולין וכו', ובשאר הדפוסים הגרסא א"ר זכריה, ובתנחומא בובער ר' לוי בר ברכיה.
ר' לוי בריה דר' זעירא
נזכר קה"ר פ"ז-ו.
ר' לוי בר זכריה
נזכר שהש"ר פ"א-יד ופס' רבתי פ' ויהי בחצי הלילה, ובב"ר פע"ג-ה א"ר לוי בר זכריה עד שלא תלד האשה הסרחון נתלה בה לאחר שתלד תלוי בבנה.
ר' לוי בר חוית - בר חזותא
ערך ר' לוי בר חייתא.
ר' לוי בר ייא
נזכר ברכות סד. אמר כל היוצא מבית הכנסת ונכנס לב"המד ועוסק בתורה זוכה ומקבל פני שכינה שנאמר ילכו מחיל וכו'. והמאמר הזה מובא סוף מו"ק ושם סתם ר' לוי אבל גרסת דק"ס ר' לוי בר חייתא.
וב"ר פי"ג-ג א"ר לוי בר חייא ושלשתן מג' אותיות וכו'.
ובש"ר פכ"ג-ג משל יפה ממנו.
וכן נמצא דרשה ממנו בשהש"ר פ"א-יב.
ר' לוי בר חייתא
במו"ק כט. אמר הנפטר מן המת לא יאמר לו לך לשלום אלא לך בשלום, הנפטר מן החי - לך לשלום שנאמר וכו', ואח"כ אמר ואמר ר' לוי [בר חיתא דק"ס מכ"י] כל היוצא מבית הכנסת לב"מהד - זוכה ומקבל פני שכינה שנאמר וכו'.
