ובירושלמי שבת ספ"ו א"ר לוי בר חיותא (על דברי ר' ברכיה בשם ר' אבא בר כהנא) ולא כבר עשה כן בעה"ז הה"ד וכו', ובסוטה פ"ז ה"א ר' לוי בר חיתא אזל לקיסרין שמע קלין "קורין שמע" אלוניסתין (בלשון יוני) בעא מעכבתהון שמע ר' יוסי ואיקפד, והמאמר מובא בערוך ארך אלגסתין ושם ר' לוי בר חזותא.
וב"ר פנ"ה-ז א"ר לוי בר חייתא שתי פעמים כתיב לך לך וכו'.
וב"ר פל"ט-יא ר' לוי בר חויית ור' אבא בריה דר"ח בר אבא אמרו וכו', אילי צ"ל בר חויות או חייתא.
ר' לוי הכהן בר חלפתא
נזכר תנחומא וירא-כה.
ר' לוי בר חמא
בברכות ה. א"ר לוי ב"ח אר"ל לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר וכו'. וכן אמר שם משמו מאי דכתיב ואתנה לך את לוחות - מלמד שכולם נתנו למשה מסיני, וגרסת דק"ס ר' לוי בר לחמא, ובסוכה מז. א"ר יוחנן אומרים זמן בשמיני - וא"ר לוי בר חמא ואיתימא ר' חמא בר' חנינא תדעו וכו', וגם שם גרסת דק"ס בר לחמא, וכן הוא בדפוס פיזרו ווינציא וקושטא.
ובתענית טז. למה נותנין אפר בראש כל או"א פליגי בה ר' לוי בר חמא ור' חנינא - ולמה יוצאין לבית הקברות פליגי בה ר' לוי ב"ח ור' חנינא, וגרסת דק"ס ר' לוי בר לחמא ור' חמא בר' חנינא.
ובזבחים נג: ר' לוי בר חמא א"ר חמא בר' חנינא רצועה היתה יוצאה וכו' וגרסת דק"ס ר"ל בר לחמא. וכן מצינו באמת ר"ה כט: א"ר לוי בר לחמא א"ר חמא בר' חנינא. וב"ב טו. א"ר לוי בר לחמא איוב בימי משה היה, ובל"ס הוא שם של אמורא אחד.
ר' לוי בר טרפון
נזכר איכ"ר פ"א-לג ר' יהודה בר' סימון בשמו, אך צ"ל בר פרטא כדמובא המאמר ויק"ר פכ"ג-יב.
ר' לוי בר לחמא
ערך ר' לוי בר חמא.
ר' לוי בר נזירה
בירושלמי ברכות פ"ב סה"א אמר כל האומר שמועה משום אומרה שפתותיו רוחשות עמו בקבר. וביבמות צז. מובא המאמר ע"ש שמעון נזירה.
לוי בר סימון
נזכר חולין קמא: ש-אקני פירות שובכו לרב יהודה אתא (רב יהודה) לקמיה דמר שמואל וכו'.
לוי (סתם) בר סיסי
(תלמידו הגדול דרבינו הקדוש).
זה דבר מוסכם שסתם לוי הוא לוי בר סיסי כסוכה נג. לוי אחוי קידה קמיה רבי ובירושלמי ברכות פ"א ה"ה הגרסא לוי בר סיסי. וכן יבמות ט. א"ל לוי לרבי מאיר איריא דתני ט"ו וכו', ובירושלמי שם הגרסא לוי בר סיסי. וכן שם קה. לוי נפק לקרייתא ובירושלמי שם פ"יב ה"ו לוי בר סיסי, וע"פ רוב נקרא בבבלי בשם סתם לוי ובירושלמי בשם לוי בר סיסי.
הוא היה תלמידו הגדול דרבי כברכות מט. אותיביה לוי לרבי, ובשבת קז: בעי מרבי, ובזבחים ל: אמר רב עליו ששאל שאלה גדולה ודבר חכמה. ובע"ז יט. לוי ור"ש בר רבי יתבי קמיה דרבי וקא פסקו סידרא סליק סיפרא, לוי אמר לייתי לן משלי, ר"ש בר רב אמר לייתי לן תהלים, כפייה ללוי - כי מטו להאי קרא כי אם בתורת ה' חפצו, פריש רבי ואמר אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ בו, אמר לוי רבי? נתת לי רשות לעמוד, וביבמות ט., מבנחות פ: הקשה
