היינו רב חביבא בן רב יוסף בן רבא, חתן רב חסדא, חתן רב חנן בר אבא חתן רב, בר איבו, בר אחא, בר סלא מכפרי.
פטירתו
במו"ק כח. יסופר שרב שעורים אחיו ישב לפניו וראה שהוא גוסס א"ל רבא לימא מר למלאך המות דלא לצערן א"ל ומר לאו שושביניה הוא? אמר לו כיון דאימסר מזלא לא אשגח בי, א"ל ליתחזי לי מר, איתחזי ליה, וסיפר לו שצער המיתה היה אך כי ריבדא דכוסילתא.
ושם כה: כשנפטר רבא נשוק כיפי דדגלת אהדדי.
ושם אמרו רבא כי הוה אתא דגלת (כן הוא בע"י) א"ל לבר אבין קום אימא מלתא קאי ואמר באו רוב שלישית במים וכו', ואפשר שהוא עשה הספד על רבא אז.
ובאגרת דרש"ג ח"ג פ"ג שמלך במחוזא יד שנים ונפטר תרס"ג לשטרות, וכבר אמרנו לעיל שנולד לערך תקפ"ט אם כן חי לערך עוד יותר מן עד שנים.
ונתקיים עליו ברכת רב יוסף שברכו יהא רעוא דתרים רישך אכולא כרכא כיומא נג., ופי' ר"ח שיהא הלכה כמותו בכ"מ, דהלכתא כרבא דהוא בתראי, ולגבי אביי הלכה כמותו חוץ מי"על קג"ם.
וישיבתו נתחלקה לשתים רנב"י מלך בפומבדיתא ור"פ בנרש.
רבא אחוה או אבוה דרב מרי בר רחל
נזכר שבת קנד. ועיין ערך רב מרי בר רחל.
רבא בר אבא
אמר רב חייא בר אשי אמר שמואל פסחים ל:.
רבא בר אבין
נזכר פסחים מ. והיה בזמן ר"נ ור"ה, ובכתובות כג. ר' אושעיא מתני ארישא, רבה בר אבין מתני אסיפא.
רבא בר אבינא
ערך ר' אבא בר אבינא.
רבא (או רבה) בר רב אדא
הוא ורבין בר רב אדא (אפשר שהוא אחיו) היו תלמידי דרב יהודה כביצה לג: שאמרו כי הוינן בי רב יהודה.
ושניהם אמרו משמיה דרב יהודה כתענית כד:, כתובות ז:.
ושניהם אמרו משמיה דרבה כיומא נג:.
וכן מצינו רבה בר רב אדא אמר רב כקידושין ע., רבה בר רב אדא אמר רב אדא אמר רב כמנחות לט., ואפשר שגם ביומא ובקידושין חסר תיבת רב אדא באמצע.
ומכות יח. רבא בר אדא א"ר יצחק, ובסוכה ג. רבה בר רב אדא אמר לא נצרכה וכו.
ובדפוס ווינציא כתוב רב' ונעשה מזה רבה ובאמת היה שמו רבא.
רבא בר אהילאי
היה לערך בזמן רב פפא כפסחים ל. ההוא תנורא דטחו ביה טיחיא אסרה רבא בר אהילאי למיכליה לריפתא אפילו במילחא – א"ל רבינא לרב אשי וכי מאחר דאיתותב רבא ב"א וכו'.
וכן זבחים י. מתקיף על דברי ר' ירמיה ומתרץ תירוץ אחר ועליו מתקיף רב אשי.
ושם טז: מתקיף על דברי רבא, (ובדק"ס גורס רבה בר אהילאי וכן הוא ביוחסין) ומזה אנו רואין שהיה קודם רב אשי ואחר רבא.
וכן נזכר ב"ק סד: אמר מ"ט דרב דאמר מודה בקנס וכו'.
