א"ר חייא אי לאו דקרו לי בבלאי שרי איסורי שרינא ביה טובא, וכמה בפמובדיתא אמרין – בסורא אמרין וכו', אר"נ בר יצחק וסימנך עד דאתא מפומבדיתא לסורא חסר תרתי, ופרש"י שר' חייא כשעלה מבבל לא"י בא דרך סורא מפומבדיתא, והקשה בספר שבע חכמות בערך פומבדיתא הלא ר' חייא היה מכפרי, ולי קשה עוד הלא בזמן כשעלה ר' חייא לא היתה סורא עוד מיושבת מבני ישראל עד שבא רב ויסד שמה ישיבתו הגדולה, לכן נראה שקאי על ר' חייא בר אבא ובאמת כשעלה פעם שנית לא"י אז היו כבר ישיבות גדולות גם בסורא גם בפמבדיתא).
וכן מצינו שירד פעם שנית לבבל בימי רבה כברכות טו. שא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן א"ל רבא ולא סבר לה מר וכו' (וגרסת דק"ס א"ל רבא וזה יותר נכון), וכן ר"ה כא. ר' איבו בר נגרי ור"ח בר אבא איקלעו לההוא אתרא (ובדק"ס איתא איקלעו לבבל) – שמע ר' יוחנן ואיקפד.
חבריו הגדולים, ר' אבא א), ואף שמצינו מגילה ל. ר"ח בר אבא א"ר אבא אמר רב, זה הוא יען שר' אבא עלה לא"י בסוף ימי ר' יוחנן כמה עשרות בשנים אחרי ר"ח בר אבא, והביא עמו הלכות רב וקיבל ממנו ההלכה הזאת, אבל מצינו ויק"ר פ"לג־ד שר' אבא אמר בשם ר"ח בר אבא.
ר' אבא בר זבדא היה גדול ממנו כר"ה פ"ב ה"ה שר' אבא בר זבדא פתח (הדרשה) ור' חייא [בר אבא] ור' אסי ור' אמי חתמין.
ר' אבהו כסוטה מ. ששניהם איקלעו לההוא אתרא ור' אבהו דרש באגדתא ור"ח בר אבא דרש בשמעתא, שבקו כו"ע לר"ח בר אבא ואזלי לשמוע דרשת ר' אבהו, וכדי להפיס דעתו פייסו ר' אבהו במשל נאה, ובכל יום היה המנהג שר"ח בר אבא היה מלוה לר' אבהו עד אושפיזא משום יקרא דבי קיסר, וההוא יומא אלויה ר' אבהו לר"ח בר אבא עד אושפיזיה.
ר' איבו בר נגרא היה חבירו כר"ה כא. ששניהם איקלעו לההוא אתרא וכו', ובסוטה י. מצינו שאמר משום ר"ח בר אבא.
ר' אמי ישב עמו אקילעא דר' יצחק בן אלעזר כמו"ק כ., ושקיל וטרי עמו כזבחים פה:, חולין יב: קג.
ר' אסי שניהם ישבו לפני ר' יוחנן ור"י קרו להו דרדקי כשבת קמה:, ושם עה: א"ר חייא ב"א ג' דברים סח לי ר' אסי משמיה דרי"בל, וישבו ביחד בבבל כעירובין לב:, ובמו"ק י. יג: ר"ח בר אבא ור' אסי תרוייהו משמיה דחזקיה ור"י אמרי, ובשבת לב: פליגי בה ר"ח בר אבא ור' יוסי (הוא ר' אסי שנקרא לפעמים בירושלמי בשם זה, ועיין בהגהות הגר"א א"הג ס"ה סק"ג), וביומא עג. יתיב ר"ח בר אבא וקאמר להא שמעתא דר' יוחנן, אהדרינהו ר' אמי ור' אסי לאפייהו, וביבמות עה: סבר ר"ח בר אבא לאכשורי א"ר אסי הכי ארי"בל וכו'.
ר' חנינא בר יוסף היה גדול ממנו כעירובין סה: שר"ח בר אבא ור' אסי ור' חנינא בר יוסף איקלעו לההוא פונדק – א"ל ר"ח בר אבא נסמוך לההוא פונדק – א"ל ר"ח בר אבא נסמוך על דברי זקן (הוא ר' חנינא בר יוסף) אתו ושאלון לר' יוחנן, ובירושלמי שם פ"ו ה"ד איתא ר' חייא ור' יסא ר' אימא סלקון לחמתא דגדר שאלון לר' חייא בר יוסף, וכן כלאים פ"ה ה"ד אמר בשם ר' חייא בר יוסף.
ר' תנחום בר חנילאי בזמנו כב"ק נה..
וכן ר' אבא בר ממל אף שמצינו אותו עוד בחיי ר'אושעיא כמבואר בערכו, אעפ"כ מצינו שבעי מר"ח בר אבא כב"ק יט., זבחים קה. לגרסת דק"ס ושיטה מקובצת, אותיב לר"ח בר אבא כב"ק לה: קו:, שבועות מ:.
ישיבתו ותלמידיו. כפי הנראה היה מקומו הקבוע בעיר צור כברכות פ"ג ה"א
