רבא, מצינו א"ל רבא לר"ה שבת נד. ואף שהתוס' בכורות יד. כתבו שרבא לא ראה את ר"ה, זה יען לפי מה שגורסין כשמת רב יהודה נולד רבא, ולפי זה נולד רבא ב' שנים אחרי פטירת ר"ה, אבל כבר בארנו גרסת הרמ"בם שצ"ל עד שלא מת רב יהודה נולד רבא, ובאמת חי רבא לערך עד שנה ונפטר תרסג כמבואר באגרת דרש"ג ח"נ פ"ב וא"כ היה בפטירת ר"ה שמת תרח יותר מעשרים שנה ולכן קרוב מאוד שזכה לדבר אתו, ואך יען שרבא היה תלמידו המובהק דר"נ בנהרדעא, ולא בא לסורא ולכן לא מצינו שידבר רבא עם ר"ה אך באקראי, ולכן שאל רבא לרפרם בר פפא תענית כ: לימא לן מר מהני מילי מעלייתא דהוה עביד ר"ה וסיפר לו ממעשיו הגדולים שעשה לעת זקנותו, וכן מצינו בפסחים קיד: שרבא הוה מיהדר אסילקא וארוזא אמר הואיל ונפיק מפומיה דר"ה, אבל מה שמצינו כלאים פ"א ה"ט רבא בשם ר"ה שם בל"ס צ"ל ר' בא בשם ר"ה.
רבא בר חילקאי (ובדק"ס חקוקה) בעי מר"ה עירובין סז:.
רבה היה תלמידו המובהק כעירובין יז. שאמר רבה בעאי מר"ה, ובמנחות לו. אמר, ר"ה אסברא לי, ובעירובין מ. מ: אמר רבה כי הוינן בי ר"ה, וביבמות סא:, גיטין כז., ב"ב קעב: א"ל ר"ח לרבה פוק עיין בה דלאורתא בעי לך ר"ה מינך, ובכורות יז. א"ל רב הושעיא כי עיילת לקמיה דר"ה בעי מיניה, ובנזיר מב: אמר רבה אר"ה.
רבה בר נתן בעי מר"ה ב"ק לב..
רמי בר אבא אר"ה עירובין י. סא..
רמי בר חמא אר"ה עירובין ה, וגרסת הרא"ש רמי בר אבא, ובזבחים יח: ר"ה איקלע לארגיזא רמי ליה בר אושפזיכניה — א"ל בר מינה דההיא דשנייא רמי בר חמא, וזה א"א לומר ונוח יותר גרסת צ"ק רבה בר"ה, או שהוא רה השלישי כמבואר לקמן.
רמי בר שמואל תני נדה בי ר"ה נדה יז:.
רב שיזבי אר"ה בכורות יא..
רב שמואל בר שבא אר"ה שבועות יז:.
רב שמואל בר יצחק תני קמיה דר"ה מגילה ח: ב"ב קיג:, בעי מיניה עירובין לו..
רב ששת היה תלמידו המובהק כמו שאמר בעצמו לרב ענן כתובות סט: שר"ה הוא רבו, ואיעקיר מפרקיה דר"ה שם סד:, וב"מ עב: רב ששת אר"ה, ומה שמצינו פסחים קב: אר"ה א"ר ששת הוא ר"ה בר יהודה כגרסת הרי"ף.
רב תחליפא אמר אנא חזיתיה לר"ה וכו' מו"ק כה..
ר' תנחום אר"ה מו"ק טז:.
ור"ה לא התגאה לא בעשרו ולא בתורתו וחכמתו אך כל ישעו וחפצו היה לפרנס העניים כמפורש מגילה כז..
ולא על חנם קראו לו חסיד דבבל תענית כג: כי באמת היה חסיד גדול כאשר יסופר הוריות ג: כי הוה נפיק ר"ה לבי דינא הוה מייתי עשרה תנאי דבי רב לקמיה כי היכי דנימטיין שיבא מכשורא, וזה שאמר ברכות ו. כל אדם שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין, כל שיודע בחבירו שהוא רגיל ליתן לו שלום יקדים לו שלום, והיה מדליק בעצמו השרגא לכבוד שבת כשבת קיט. (והמדה הזאת למד מר' אבין נגרא כשבת כג:), והיה קרי לתלמידיו רבותי כברכות כב..
וכששמע דבר נחמד מפי ר"ח א"ל חסדא שמך וחסדאין מילך כגיטין ז., ופ"א מתיב ר"ח על דבריו א"ל ר"ה, רב אדא בר אהבה קאי כוותך כברכות כב., וכששאלו ר"נ הלכתא כוותין או כוותייכו א"ל הלכתא כוותייכו דמקרביתו לבבא דריש גלותא כב"ב פה..
