ור"ל שבת עו., רמי ליה ר"ל לר' יוחנן מעילה כא:.
כי אתא רב דימי א"ר יונתן וכו', כי אתה רבין פירשה משמיה דר' יונתן וכו' יומא מא:.
כי אתא רב דימי א"ר ינאי וכו', כי אתא רבין א"ר ינאי וכו' עירובין עה..
כי אתא רב דימי א"ר יצחק בר אבדימי וכו', כי אתא רבין אר"י בר אבדימי וכו' יבמות מה..
כי אתא רב דימי א"ר ירמיה וכו', כי אתא רבין א"ר ירמיה וכו' יומא סג..
כי אתא רב דימי א"ר שמעון בן פזי ארי"בל וכו', כי אתא רבין אר"ש בן פזי כתובות נז..
כי אתא רב דימי א"ר יוחנן וכו', כי אתא רבי שמואל בר יהודה אר"י וכו' גיטין מ., סנהדרין לא:, ע"ז נד:.
כי אתא רב דימי א"ר חנינא וכו', כי אתא רב שמואל בר יהודה א"ר חנינא וכו' שבת נב..
כי אתא רבין אמר וכו', כי אתא רב דימי אמר וכו' ברכות מד:.
כי אתא רבין אמר רבב"ח אר"י וכו', כי אתא רב דימי וכו' ע"ז פז..
כי אתא רב דימי וכו', כי אתא רבין וכו' כי אתא ר' יצחק (ובל"ס צ"ל רב יצחק בר יוסף) וכו' ברכות מד..
כי אתא רב דימי וכו', כי אתא רבין וכו', כי אתא רב שמואל בר יהודה וכו' שבת קמז..
כי אתא רב דימי א"ר יוחנן וכו', כי אתא רב יצחק בר יוסף אר"י וכו', כי אתא רבין א"ר יוחנן וכו', כי אתא רב שמואל בר יהודה אר"י וכו' ע"ז עג..
כי אתא רבב"ח א"ר יוחנן וכו', כי אתא רב דימי אר"י וכו', כי אתא רבין אר"י וכו', כי אתא רב שמואל בר יהודה אר"י וכו' יבמות נה:.
והנה ידוע שאחרי פטירת רב חסדא שמלך בסורא לא הוקם עוד ריש מתיבתא שמה, ומתיבתא הגדולה היתה בפומבדיתא שמלכו שם רבה ורב יוסף ואח"כ אביי, ואף שר"נ היה היש בנהרדעא אבל לא היה ריש מתיבתא, ולכן מצינו את רב דימי כשהיה הולך לבבל שקיל וטרי עם רב יוסף ואביי שהיו בפומבדיתא, ואך ע"פ מקרה הלך לנהרדעא, וזה שאמרו שבת סג: כי אתא רב דימי אר"י מנין לאריג - א"ל אביי וציץ אריג הוא - כי סליק רב דימי לנהרדעא שלח וכו'.
אבל עם רב יוסף הבאנו כבר לעיל שהביא אליו הלכות א"י ויקח בידו הלכות רב יוסף לא"י, ועם אביי היה כרב וחבר כנזיר לו. יתיב ר"ד וקאמר להא שמעתא איתיביה אביי כמה פעמים בסוגיות חמורות כתלמיד חבר, וכן שבת קמה., פסחים לד: מד., זבחים ע: יתיב ר"ד וקאמר להא שמעתא א"ל אביי. וברכות נ. שאלו אביי ברכה אחת מעין שלוש מאי ניהו ור"ד למדו כל נוסח הברכה, ושם הקשה לו אביי והכתיב ומברכתך יברך - א"ל בשאלה שאני, ובשבת סג. שאלו אביי מ"ט דר"א, ובשבת עב. הקשה לו הרי חטאת, ובעירובין כב. א"ל אביי מ"ט וכו', ושם י: א"ל אביי מי פלגיתו את ורבין א"ל לא.
ובקידושין יב. א"ל אביי נימא את ורבין בפלוגתא דהני תנאי קמיפלגיתו, וב"מ נח. שאלו במערבא כמאי זהירי, וב"ב קע. א"ל אביי א"כ פלוגתא לדמר (מדבריך תקשה לרבה) א"ל ותפלוג (שאינו חושש), ובסנהדרין ק. א"ל אביי וכי אפשר לומר כן - א"ל רבי דימי מ"ט לא שכיחת באגדתא דאמרי במערבא משמיה דרבה בר מרי וכו', ובע"ז יד: א"ל אביי תנן נקלב ולא ידעינן מהו ואת אמרת קורייטו ולא ידעינן א"ל דכי אזלת התם וכו', ובזבחים ל: א"ל אביי והא רבב"ח לא אמר הכי א"ל הוא אמר לא פליגי ואנא
