עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/306

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הייתה בעיה בעת ביצוע הגהה לדף זה


בן מארא

נזכר תנחומא הישן ריש בהר אמר אע"פ שאמר ר' חנינא וכו', ובתנחומא בובר גרוס בן מאמא ובסה"ד גורס בן מאדא.

בן מביא יין

ערך בן בוהיין.

בן מקליט

נזכר תוספתא שקלים ספ"ב שהיה ממונה במקדש על המלח.

בן ננס

ערך שמעון בן ננס.

בן נצר

נזכר כתובות נא. שהיה לסטים וכבש עיירות ומלך עליהם, ובתרומות ספ"ח שזנביה מלכותא אמר לר' אמי ור' שמואל בהדא ספסירא קטל בר נצר וכו', ועיין ב"ר פ"עו-ו.

בן סבר

בסה"ד מביא ממנו מעשה נורא עם ת"ח אחד בשם שפיפון בן ליש, מספר מעשיות קטן ע"ש.

בן סירא

כבר האריך החכם בן זאב בהקדמתו היקרה ספר בן סירא, וכל דבריו אמת זולת מה שרוצה לומר שהיה בזמן שמעון בן חוניו השני ללא אמת הם, ויותר נכון דעת החכם אייכהארן במבוא לספרים הנוספים שהיה בסוף זמן שמעון בן חוניו בן יודע, וכבר בארנו בערך שמעון הצדיק בראיות ברורות שהוא שמעון בן חוניו הראשון והוא היה משיירי כנ"הג ולא השני שלא היה כה"ג אך שנים מועטות, וזה בן סירא היה מגדולי חכמי ישראל וזכה עוד לראות את שמעון הצדיק בשעת עבודתו במקדש כאשר מביא בספרו רפ"נ מגדולת שמעון בן חוניו הכה"ג.

שם בן סירא נזכר בספרו פ"מד-לט בהעתקת בן זאב וז"ל ואני יהושע בן סירא מילידי ירושלים, ובראש תרגום הארמי חתם א"ע יהושע בן שמעון בן סירא.

והנה לתאר את גודל ויקרת ספרו צריכים אנו להעתיק את כל הספר כי הוא כולו מחמדים וכולו מלא ברכת ה' ויראתו, ואז תקצר הגליון מהכיל, ולכן נעבור על פני כל ספרו ונקטפה פרחים ממנו.

בספרו אנו רואים שכבר היו לפניו כל כתבי הקודש ערוכים וחתומים, הוא יזכיר בפ"מח את ספר תהלים לדוד, וספר משלי לשלמה, וספר ירמיה ויחזקאל ומעשה מרכבה, ותרי עשר נביאים, וסוף פסוק של מלאכי שאליהו עתיד לבא לפני בוא יום ה' להשיב לב בנים על אבותם, וגם ספר דברי הימים כנראה כבר הושלם בימיו שכותב בפ"מט וז"ל מלבד דוד ויחזקיהו ויאשיה כל מלכי יהודה הרעו לעשות, וזה נבין אך אם ספר דברי הימים היה לנגד עיניו, מלבד ספר מלכים, וכן מצינו בספרו פ"כב-י שבימיו היה כבר לדין קבוע לישב שבעה ימי אבל למת, מזה אנו רואין שכל התורה שבע"פ עם הגזירות והתקנות כבר היו בימיו, ואת אשר לא יזכיר בפירוש יען שאין לו בספרו אך עם טהרת המדות ולא עם ההלכה.

ונבא אל רבותינו הקודשים מה שידברו אודותיו.

בתוספתא ידים פ"ה ‏[1] פסקו שספרי בן סירא וכל הספרים שנכתבו מכאן ואילך (מיום שחתמו כנ"הג את כתבי הקודש) אין מטמאין הידים, ומזה אנו רואין שהספר בן סירא היה הראשון אחר כתבי הקודש שנכתב בספר.

ובסנהדרין ק: פסק רב יוסף ואמר אף בספר בן סירא אסור למיקרי. אבל אמר בעצמו מילי מעליותא דאית ביה דרשינן להו, ושקלו וטרו בגמרא מ"מ

הערות שוליים

  1. ^ צ"ל פרק ב' ה'