עכ"ום גדול וא"ל בטלה וכו', ובירושלמי ע"ז פ"ד ה"ד איתא בר קפרא אשכח חד עיזקא צד, ואין שום ראיה מזה כי לא ראו סיום הירושלמי שאמרו שמצא עכ"ום קטן וכפאו לבטל הצורה ולא רצה, א"כ המעשה הזה היפוך מדין הבבלי ששם אמרו שעכ"ום קטן אין מועיל ביטולו ובירושלמי אמר להיפוך, אך האמת ששני מעשיות היו.
ושאר הראיות שמביאים ממדרשים אין שום ראיה כידוע ששמות המדרשים נשתבשו הרבה מן המעתיקים.
ועיין כל זה בהאסיף תרמ"ז צד 330 בהמאמר מי הוא זה בר קפרא.
אלעזר זעירא
אדם גדול בזמן שמואל כאשר יסופר ב"ק נט: אלעזר זעירא הוה סיים מסאני אובמי (הלך בסנדלים שחורים) וקאי בשוקא דנהרדעא, אשכחוהו דבי ריש גלותא, ושאלוהו למה הוא הולך בסנדלים שחורים, והשיב להם שהוא מתאבל אירושלים, א"ל את חשיבת לאתאבולי אירושלים? סבור יוהרא הוה אתיוה וחבשוה, אמר להו גברא רבה אנא, א"ל מנא ידעינן, אמר להו או אתון בעו מינאי מלתא או אנא איבעי מינייכו מלתא א"ל בעי את, אמר להו האי מאן דקץ כופרא מאי משלם ולא יכלו להשיבו כראוי א"ל אימא לן את א"ל בששים, א"ל מאן אמר כוותיך, א"ל הא שמואל חי וב"ד קיים, שדרו לקמיה דשמואל א"ל שפיר קאמר לכו בששים ושבקוהו.
ר' אלעזר חסמא
(תנא דמתניתין)
למה נקרא שמו חסמא יסופר בויק"ר פ"כג-ד שפ"א בא ר' אלעזר זה למקום אחד ובקשוהו שיפרוס על שמע ויעבור לפני התיבה, ולא יכול, אמרו לו א"כ למה קורין אותך רבי? ונתבייש, והלך אצל ר' עקיבא ור"ע למדו, וכשבא פעם שנית לאותו המקום ובקשוהו שיפרוס על שמע עשה כן, אמרו איתחסם (נתחזק) ר' אלעזר וקראוהו בשם ר"א חסמא. ולכן ברור מה שמצינו באיזה מקומות שנקרא בשם ר"א בן חסמא הוא ט"ס.
הוא היה תלמיד ר' יהושע כמפורש חגיגה ג. מעשה בר' יוחנן בן ברוקה ור"א חסמא שהלכו להקביל פני ר' יהושע בפקיעין - א"ל תלמידיך אנו ומימך אנו שותים, וסיפרו לו מה שדרש רא"בע. וכן מצינו בתוספתא זבים פ"ד ג' דברים ר"א חסמא מטמא משום ר' יהושע, וכן במכלתא בשלח ר"פ דעמלק ר' יהושע ור' אלעזר בן חסמא אומר (וצ"ל ר"א חסמא). ושניהם היו בישיבת רבן גמליאל ולמדו תורה מתוך הדחק ור"ג לא ידע מזה וע"י ר' יהושע רבם נתעלו כאשר יסופר הוריות י: שר"ג ור' יהושע אזלו בספינה - א"ל ר"ג לר' יהושע כ"כ חכמה יש בידך ואתה עולה בספינה? א"ל עד שאתה תמה עלי, תמה על שני תלמידים שיש לך ביבשה ר' אלעזר חסמא ור' יוחנן בן גודנדא (וצ"ל ר' יוחנן בן נורי כבספרי דברים פ"טז) שיודעין לשער כמה טיפות יש בים ואין להם פת לאכול ולא בגד ללבוש נתן דעתו להושיבם בראש, כשעלה שלח להם ולא באו חזר ושלח ובאו אמר להם כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם? עבדות אני נותן לכם.
ונזכר במשנה אבות ספ"ג שאמר קינין ופתחי נדה הן הן גופי הלכות, תקופות וגמטריאות (חכמת החשבון) פרפראות לחכמה (וזה כמו שהעיד עליו ר' יהושע), וכן נזכר תרומות פ"ג מ"ה ביחד עם ר"א בן יעקב (וכן מצינו פסחים לב. שחולקין פא"פ ששניהם היו תלמידי דר"ע), וב"מ פ"ז מ"ה סובר לא יאכל פועל יותר על שכרו (ושם בן חסמא, אבל בירושלמי מעשרות ספ"ב הגרסא ר"א חסמא), ובנגעים פ"ז מ"ג. פ"יג מ"ג חולק עם ר' יהודה, מקואות פ"ח מ"ג.
