רב אחא קרטיגנאה
נזכר ב"ק קיד: כי אתא רב דימי אמר רב חנא קרטיגנאה ואמרי לה רב אחא קרטיגנא משתעי מעשה בא לפני ריב"ל וכו'.
ר' אחא רובא
ערך ר' אחא הגדול.
רב אחא שר הבירה
היה בזמן רב אמי כיבמות מה. שהוא ור' תנחום בריה דר' חייא איש כפר עכו פרוק הנהו שבוייתא דאתו מארמון לטבריא - ואתו לקמיה דר' אמי וכו', ובכתובות פח. יספר מעשה בא לפני ר' יצחק [נפחא רן הוא בערכין כב:] באנטוכיא, ופרש"י שר הבירה כך שמו. ונזכר כתובות כב., ב"ב קמו., שאמרו שם וזו הלכה העלה רב אחא שר הבירה לפני חכמים באושא, ולפי פשוטו אין זה שייך להברייתא, וכן מצינו כתובות נ. שגם ר' אבהו ור"י בר יוסף היו באושא, וביוחסין כתב ויש רב אחא שר הבירה בפ"ב דתוספתא ושכח לציין באיזה מסכתא, ולא מצאתי בשום מקום בתוספתא, ואם באמת נמצא כן מוכרחים אנו לומר שתרי רב אחא שר הבירה הוי, ורב אחא שהעלה לפני חכמים באושה היה תנא וכדפירוש הרשב"ם ב"ב קמו. שקאי כשהיו שם הסנהדרין, וצ"ע.
ר' אחאי (אמורא ירושלמי בדור ד')
נזכר תרומות רפ"י ר' חזקיה ר' אחאי בשם ר' בא בר ממל, ובסנהדרין פ"ד ה"ז ר' חזקה ר' אחי בש"ר אבהו. וביקלוט לך פ' מה תתן לי ר' אחאי ור' ברכיה בש"ר שמואל בר נחמני, ובילקוט מלכים א. רמז קע"ג העתיק ר' אחי בשם רשב"ג. ואולי הוא ר' אחי דהוה בשם רשב"ג. ואולי הוא ר' אחי דהוה ממונא אגיטין בזמן ר' אמי ור' אסי כגיטין ה:, ובע"ז פ"ב ה"ח ר' בא בשם ר' אחי, ובעירובין פ"ט ה"ב ר' יוסי בשם אחיא, וכן נזכר כתובות פ"ג ה"ד.
רב אחאי או רב אחא
(מראשי רבנן סבוראי הנזכרים עוד בגמרא).
בדבר האדם הגדול הזה באה ערבוביא גדולה, ולאחר עיון רב נראה יותר דעת הרשב"ם מובא כתובות ב: וזבחים קב: ד"ה פריך, אך שם נפל הגהה קטנה משובשת בדבריו היקרים, וז"ל בזבחים קכ: בב"מ לשונו משונה - ומתוך כך היה אומר רבינו שמואל דהוא רב אחאי שעשה השאלתות שהיה מרבנן סבוראי דבתר רבינא ורב אשי דסוף הוראה. ובכתובות ב: יאמרו התוס' לא כמו שפירש רשב"ם דהיינו רב אחאי גאון שעשה השאלתות והיה בסוף על האמוראים - שהרי רב אשי עונה על דבריו אלא אומר ר"ת שהוא אמורא.
ומתחלה צריכין אנו להבין דברי הרשב"ם, כי מלבד מה שהוא ראה וידע את האגרת דרש"ג כדמובא ברשב"ם ב"ב קנז:, לא נוכל להאמין על רבינו הגדול שטעה בדבר ידוע כ"כ, לומר שרב אחא שעשה השאלתות היה מרבנן סבוראי? הלא ידוע שרב אחא משבחא בעל השאלתות היה בזמן רב נטרוי כהנא שמלך אחר שנת אלף נט. וזה היה קרוב לשלש מאות שנה אחרי סוף האמוראים כי רבינא בריה דר"ה נפטר תתיא (תשפ"א כצ"ל כמפורש בערכו) וא"כ איך יאמר רבינו שכל רז לא אניס ליה, "דהוא רב אחאי גאין שעשה השאלתות שהיה מרבנן סבוראי דבתר רבינא ורב אשי דסוף הוראה" אך ברור כשמש כדעת הגאון בעל דורות ראשונים בח"ג שאיזה תלמיד טועה כתב בגליון התוס' תיבת "הגאון שעשה השאלתות" והטועה ידע שרב אחא עשה השאלתות ולא ידע שהיו שני רב אחאי בראשית ימי רבנן סבוראי ומזה יצא השבוש הזה, ובאמת צדק רבינו הרשב"ם וכן מפורש באגרת דרש"ג ח"ב ספ"ד וז"ל ובתר רבינא
