4
הורדוס האדומי וממשלתו בארץ יהודה
אבל הדבר הזה את אשר "נשא הורדוס את שבט מלכותו ביהודה תחת יד הממשלה העליונה ברומי" הדבר ידוע כי לא אשם בזה הורדוס כל מאומה, כי לא הוא הביא את בני ישראל תחת עול הרומיים, וכבר הי׳ הדבר כן לפני ימי מלכותו.
וזה הרגיש בודאי גם מאמזען עצמו ועל כן יסיים דבריו באשמת היהודים בכלל ויאמר "אבל יכול להיות כי יותר מאשר סבלו בני ישראל מהורדוס סבל הורדוס מהם". כי בחפשם סבות מבחוץ היו כל דבריהם ללא ענין ,ודברי ימינו נשארו סתומים.
והחכם קראכמאל־הזקן בספרו מורה נבוכי הזמן אשר ברוב חקירותיו ישים לבו רק להשקפת חוקרי העמים ,וימדוד את פסיעותיו רק אחרי מצעדיהם, בדברו (עמוד (74מהורדוס יאמר: "והנה עוד הפעם תסוב לישורן מלוכה וזה בידיהם של משפחת גרים אשקלונים ומזרע אדום שהתגיירו בימי יוחנן הורקנוס .הראשון ממשפחה זו הורדוס בן אנטיפטר שכינוהו אוהביו ״הגדול" הוא שהרחיב גבול ישראל והכניע לפניו שכני הארץ הקטנים והרעים והוא שעלתה בידו להסתיר מעט העבדות והכניעה לרומיים תחת מעטה גדולתו כי גדל כבודו בעיניהם. ואף שהועמס גם עליו מתת עזר חיל וכסף ומאכל לצורך מלחמותם, לא הי׳ זה מס קבוע, ופסק לגמרי אחר ששקטה רומי ומלכותה בידי אגוסטוס קיסר, ובהנהגת המדינה והעיר לא שתו הרומיים ידם כלל וכלל בימי הורדוס וכו׳ ונשוב לענין וכבר הזכרנו שגם כאשר שמו החשמונאים הכתר בראשם לא שמחו העם ולא מצא הדבר חן בעיניהם, והנה אם גם למלכות הכהנים הנוצחים ופורקי עול היונים לא שתו לבם גם העם גם הסגולות, מה יהי׳ הדבר עתה במלוך אדם חנף בחנופותיו לרומיים, והוא איש נכרי במולדתו, מזרע יעקב מן האם בלבד(ג) ובהרבה דברים עקריים לא הלך בדרכי ישראל כי אם בחוקות רומי שגדלתהו ורוממתהו, ועל כן האף אמנם שאין להמתבונן להכחיש שהורדוס הגם כי אכזר לא הרשיע נגד העם כמו אלכסנדר ינאי, ושבני הורדוס לא הביאו צוארם בעול הדש כמו בני ינאי ,ונהפוך הוא שכל ההורדסים עמלו למצוא הן בעיני העם ובעיני החכמים בבנות ערים ובעשות טוב וחסד בימי הרעב והרעש ,וחוץ לזה עמדו גם למגן בשביל שאר גליות ישראל שתחת ממשלת רומי הגדולה. עם כל זה אנחנו מוצאים שנאה כבושה ומנוחלת בין העם ובין הורדוס ובין זרעו ,גדולה הרבה מהשנאה לאחרוני בית חשמונאי, והסבה בזה גלויה לפי שעל כל פנים יסוד וראשית הממשלה הי׳ טוב וראוי אצל החשמונאים והם שלקחו לעצמם בגבורת ימינם ובעזר החסידים והכהנים שעמהם שתי הכתרים לכבודם ולתפארת העם, אולם עתה (אצל הורדוס) מקור מחצבת הגדולה המזויפת מתחלתה הי׳ גוי נכר מציק ונותן עולו על צואר כל הגוים (הרומיים) ,ומבקשי הממשלה (הורדוס ובניו) הוכרחו לקבל מלכותם מידי רומיים בהכנע לפניהם בחנופה והדמות למעשיהם עד שאם נחשדו בית חשמונאי תמיד היותם נוטים לצדוקים, ״הנה נחשדו (!) להם הגרים היותם חושבים להעבירם מעט מחוקי
הערה (ג): לא נוכל לדעת מאין לקח לו את הטעות הגדול הזה כי הורדוס הי׳ אמו מישראל, ונראה כי רחף בזכרונו דברי רש׳׳י בסוטה ד׳ מ״א על אגריפס הראשון נכד הורדוס, ובא הוא והחליף הדברים על הורדוס עצמו.