סוף ימי החשמונאים ומנהיגי הדור
מ התורה היו אבלות אחר מותם, והמתנגדים נשאו ראש כי מקרבם נבחרו בני בתירא להקימם על לשבת ראש בסנהדרין" אלה דבריו.
ואך תמהון הוא לראות עד כמה לא שמעו את אשר ידברו.
הן יסוד גבובי דבריו אשר יוציא מהמעשה הזאת הוא כי שמעיה ואבטליון הם בראו מסלות חדשות וכי ההתחדשות הזאת מצאה מערערים בקרב הפרושים ובמות שמעיה ואבטליון נשאו מתנגדיהם ראש ויבחרו מקרבם את בני בתירא.
אבל הנה המתנגדים ההם עצמם בראותם את הלל ראש כל ההולכים במסלות החדשות, מהרו וימסרו בידו משרת ראש הסנהדרין.
והוא כי בראות המתנגדים האלה אשר נשאו ראש את מתנגדם היותר גדול, את הלל, מהרו ויקימו אותו לראש עליהם. ורק דבר פלא הוא איך אפשר לאיש החושש לדבריו לבלי לשמוע את אשר ידבר באופן כזה. וזה שבני בתירא הם עצמם השיבו את הלל בראש נאמר בהברייתא עצמה שם פסחים ס"ו:
"מיד הושיבוהו בראש ומנוהו נשיא עליהם.״
ומפורש יותר במס׳ בבא מציעא ד׳ פ״ה. והיינו דאמר רבי שלשה ענוותנין הן ואלו הן אבא ובני בתירא ויונתן בן שאול. רבן שמעון בן גמליאל הא דאמרן, בני בתירא דאמר מר הושיבוהו בראש ומינוהו לנשיא עליהם, יונתן בן שאול דקאמר ליה לדוד ואתה תמלוך על ישראל ואני אהי' לך למשנה. ובירושלמי כתובות פי"ב ה"ג נאמר רבי הוה עינוון סגין והוה אמר כל מה דיימר לי בר נש אנא עביד חוץ ממה שעשו זקני בתירא לזקני דשרון נרמון ומנוניה.
והרי אלו היינו צריכים ראיה נגד החלום הזה אשר חלם כי שמעיה ואבטליון יסדו מסילות הדשות ,ועל ידי זה באו פלנות בין הפרושים עצמם ומתנגדיהם נשאו ראש ובני בתירא נבהרו בראש הסנהדרין ,אלו היינו צריכים ראיה לבטל הלום זה ,הרי הי׳ זה יכול להיות לראיה היותר טובה ויותר ברורה שאין הדבר כן ,בראותינו שאך מצאו את האיש אשר הם מבקשים את הלל ההולך בדרכי שמעיה ואבטליון מהרו הם וימסרו משרתם בידו.
עכשיו הנה הוא עוצם את עיניו ומהפך הדברים ולוקח את המעשה הזאת עצמה, לבנות עוד ממנה את יסוד דבריו, אשר ידע כי אין להם שחר.
אמנם כי החכם ווייס לקח דבריו מתוך דברי החכם גרעץ, ובשנותו את הסגנון נכשל עוד יותר, אבל גרעץ בנה לו מצודתו הגדולה הזאת על שמעיה ואבטליון והלל יחד.
ובח״ג עמוד 211יאמר החכם גרעץ המדות הללו אשר יכול להיות כי חלק מהם כבר יצאו משמעיה ואבטליון רבותיו של הלל אבל הלל הי׳ הראשון שהביאם בסדר לא נתקבלו בתחלה, מפורש נאמר כי הלל הביא את דבר המדות לפני הסנהדרין של בני בתירא אבל הם לא רצה נפשם בם, ונראה מזה או שעוד לא הבינו זה או שחלקו על עיקר הדבר של השימוש בהמדות, וזה לא היתה לא פעם ראשונה