עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/83

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה

‫‪78‬‬

‫סוף ימי החשמונאים ומנהיגי הדור‬

‫‫ ‫מאלו, שזה אפשר על איש פרטי, אבל קבוצים שלמים‪ ,‬בודאי‬ שגם בזה ‫וגם בזה היו גם זקנים גם צעירים‪.‬‬

‫והננו רואים שגם מבית שמאי וגם מבית הלל האריכו יחידיהם ימים עד‬ ‫ימי‪-‬החורבן‪.‬‬

‫אבל הכוונה "חמתון סבין מינון ואקדמון" היינו שמפני שבית שמאי בכלל‬ ‫היו זקנים וקודמין בזמן לבית הלל על כן הקדים רבי בלשון המשנה ובסדרו‬ ‫דברי בית הלל נקט הוא בלשונם "זקני ב"ש וזקני ב"ה" בהיות בית שמאי‬ ‫ראשונים‪.‬‬

‫והיינו שכמו שסידר במשנה בכל מקום דברי בית שמאי תחלה מפני שהם‬ ‫היו קודם בזמן וכמו שנתבאר‪.‬‬

‫אף כן שם גם בפי ב״ה בלשונם "זקני ב"ש" ואחר כך "זקני ב"ה״ מפני שבית‬ ‫שמאי קודמים ביסוד המעלה, ובית מדרשם הי׳ תחילה ובית הלל אחריהם ויבואו‬ ‫כל פעם בית שמאי ראשונה בתולדותם‪.‬‬

‫ועל כן אין ראי׳ שב"ה אמרו זה מפני ענוה כי אם המסדר עשה כן מפני‬ ‫שב"ש באמת קודמין‪.‬‬

‫ונתבאר לנו ענין גדול וחדש מאד בהימים הראשונים ההם, אשר מלבד‬ ‫ענינו לעצמו יפיץ לנו אור גם על עוד דברים רבים בהימים הקדומים ההם, ככל‬ ‫אשר נראה עוד בהמשך דברי הימים‪.‬‬ ‫

‫פרק י״ח.

‬‫ ‫והדבר הזה את אשר הי׳ חסר לכל חוקרי אשכנז כולם לדעת כי בני בתירא‬ ‫בשעתם לא עמדו כלל בראש חכמי התורה נתנה להם מקום לבנות מבצרים ברוח‪.‬‬

‫ובהיותם רחוקים מכל חקירה בהדברים עצמם ובלקחם להם כל פעם איזה‬ ‫אגדה לבנות באויר את כל יסודי דברי חכמת ישראל, בנו גם על המעשה הזאת‬ ‫מבני בתירא מצודים גדולים בכל הנוגע לתורה לא לבד בימי הלל ובני בתירא, כי גם בנוגע לשמעיה ואבטליון אשר דבר לא הי׳ להם בזה‪.‬‬

והחכם ווייס ח"א עמוד ‪ 152‬יעמוד ויאמר‪:‬‬

"‬פגישת קורות שונות אשה ברעותה בקרב חיי חכמים אלה (שמעיה‬ ‫ואבטליון) הולידה והצמיחה פירוד הדעות גם בין הפרושים וכו׳ כבר אחרי מות‬ ‫שמעיה ואבטליון עמדו שני אנשים בראש הסנהדרין והם בני בתירא אשר לא‬ ‫היו מבאי בית מדרשם פסחים ס״ו וירושלמי שם וכו׳ ומבני בתירא יסופר כי‬ ‫אירע פעם אחת בעת היותם לראשים בהסנהדרין שחל ערב פסח להיות בשבת‬ ‫שכחו ולא ידעו אם הפסח דוחה את השבת אמרו אדם אחד יש והלל הבבלי‬ ‫שמו, והי׳ הלל דורש להם במדות שהתורה נדרשת בהן להביא ראיה שהפסח‬ ‫דוחה את השבת ולא קבלו ממנו עד שאמר כך קבלתי משמעיה ואבטליון. מזה‬ ‫אנו רואים כי הם לא היו רוצים במדרש על פי המדות, אבל נחה דעתם כששמעו‬ ‫מפי הלל כי ההלכה הנזכרת היא מקובלת אצלו מאת שמעיה ואבטליון. מחיבור‬ ‫המאורעות האלה נבין כי בימי שמעיה ואבטליון החלו לפלס מסלות חדשות‬ ‫בדרישת התורה וכו׳ אך המסילות החדשות אשר סללו שמעיה ואבטליון במדרש‬ ‫