סוף ימי החשמונאים ומנהיגי הדור
לח והנה יסבור הלל הנשיא כהנשיא הקודם לו כשמעיה, ושמאי כהאב בית דין הקודם לו.
ובכל זה בא אצל שמעיה ואבטליון הסדר הראוי, תחלה דעתו של שמעיה ואחר זה דעת אבטליון.
אף שהם סוברים להיפך מהשלשה זוגות הראשונים ששם הנשיאים אומרים שלא לסמוך והאב בית דין לסמוך, ואצל שמעיה ואבטליון הדבר להיפך.
ואצל הלל ושמאי אף שדבריהם באו אחרי דברי שמעיה ואבטליון, ודבריהם מכוונים עם הקודמים שדעת הלל הוא כדעת הנשיא הקודם לו במשנה ובסדר, ודעת שמאי כאבטליון.
בכל זה לא הושם לב לזה, ושמאי בא תחלה ואחריו הלל.
ואלו הביטו במשנתינו על הסדר שלפני זה כדברי התוס׳ אין ספק שהיו דברי הלל הנשיא צריכין לבוא תחלה, כמו שהוא לפני זה.
והרי מזה הדבר מוכרע ומוכרח נם ממשנה זו עצמה ,שיש כאן טעם מבחוץ אשר על ידו נעישה כן בכל מקום, ואשר זה גרם לעשות גם במשנתנו כן ,אף שהוא גם היפך הסדר שבמשנה זו עצמה. ואמנם כי גם אלו היו דברי התוס׳ אפשר וגם אלו הי׳ לנו טעם מספיק על שינוי הסדר במשנה זו כשהיא לעצמה, הנה גם אז היי הדבר רחוק מאד, וגם דבר שאי אפשר שמפני המקום הזה שיש בו איזה טעם לעצמו ,נעשה כן בכל מקום.
והרי לפנינו במשנה במקומות הרבה שיש שם יוצא מן הכלל, עד שיש שהוקדם גם דברי התלמיד לפני דברי הרב (כמו לדוגמא כלים פי"ז מ"ה) ובכל זה לא נעשה כן בשאר המקומות, והוא דבר שלא יעלה על הדעת לשנות מפני המקום ההוא את הסדר, ולהפכו בכל מקום.
והלא אצל הלל ושמאי עצמם בא גם להיפך במס׳ עדיות פ"א מ״ג שמפני ששיעורו של הלל גדול יותר באו דבריו תחילה ומדוע לא הלכו אחרי המקום הזה(ל"ט).
הערה (ל"ט): ודברי הגמ׳ במס׳ עירובין ד׳ י״ג :אינם ענין עם החקירה הזאת, ולשון הגמרא שם: ״וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלקים חיים מפני מה זכו ב"ה לקבוע הלכה כמותן מפני שנוחין ועלובין היו ושונין דבריהם ודברי ב׳׳ש ולא עוד אלא שמקדימין דברי ב׳׳ש לדבריהם כאותה ששנינו מי שהי׳ ראשו ורבו בסוכה ושלחנו בתוך הבית בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין אמרו ב׳׳ה לב״ש לא כך הי׳ מעשה שהלכו זקני ב״ש וזקני ב״ה לבקר את ר׳ יוחנן בן החורנית ומצאוהו וכו׳.״
שפי׳ הדברים שם הוא בדברי רש׳׳י שם ״שמקדימין דברי ב׳׳ש לדבריהם דקאמרי להו מעשה שהלכו זקני ב׳׳ש והדר זקני ב״ה.״
וכן על דברי הגמ׳ ושונין דבריהם ודברי ב׳׳ש כתב רש״י ״כשהיו ב״ש מביאין ראי׳ לדבריהם, וב״ה היו מביאין ראי' ממקרא אחר היו ב׳׳ה דורשין את המקרא של ב״ש למה בא ולא הי׳ קל בעיניהם וכאותה ששנינו במס׳ ברכות ד׳ י׳ ב׳׳ש אומרים וכו'".
ודברי רבינו בפירושו צדקו לגמרי שהרי מפורש בגמ׳ שהביאו ראי׳ ״ולא עוד אלא שמקדימין דברי ב"ש לדבריהן כאותה ששנינו מי שהי׳ ראשו ורובו וכו׳."
ומבואר שאך מזה הי׳ ראית הגמ׳ ולא ידברו כלל על מה שבכל הש״ס בא במשנה בית שמאי קודם.
והטעם שלא דברו מזה הוא לפי שסידור המשנה ממה שקבעו שם דברי בית שמאי ובית הלל הי׳
אחרי ימי בית שמאי ובית הלל עצמן ,ונעשה על ידי אחרים ואין מקום להוכיח מזה על ענוה של בית הלל.
ומה שעשו בסידור המשנה כן הוא רק מטעם המבואר בפנים.
