עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/76

סוף ימי החשמונאים ומנהיגי הדור‬

‫לו‬

‫פרק ט״ז‪.‬‬

‫ ‫שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי כבר נפטרו בסוף ימי שלציון אשת‬ ‫אלכסנדר ינאי אשר מלכה אחריו‪.‬‬

‫ומפורש בגמרא במס׳ סוטה ד' מ״ז כי בשעת המחלוקת של יוחנן כהן גדול‬ ‫עם הפרושים כבר הי' שמעון בן שטח גדול ורב עד כי הוכרח גם הוא להסתתר‬ ‫״שמעון בן שטח אטמינהו אחתיה יהושע בן פרחיה אזל ערק לאלכסנדריא של‬ מצרים" (עי׳ צדוקים ובייתוסים פ"כ)‪.‬‬

‫ומאז עד סוף ימי מלוכת אלכסנדרא אשת ינאי כבר עבר ערך ארבעים שנה.

‫ובספרי פרשת וזאת הברכה נאמר:‬

‫״ומשה בן מאה ועשרים שנה זה אחד מארבעה וכו' הלל הזקן עלה מבבל‬ ‫בן ארבעים שנה ושימש חכמים ארבעים שנה ופרנס את ישראל ארבעים שנה.״‬

‫והדבר ידוע כי הלל שמש רק את שמעיה ואבטליון ולא את שמעון בן‬ ‫שטח ויהודה בן טבאי‪.‬‬

‫והלל נעשה לנשיא בישראל מאה שנה לפני החורבן כמו שמפורש‬ ‫במס׳ שבת ד׳ ט״ו והתניא הלל ושמעון גמליאל ושמעון נהגו נשיאותן בפני הבית‬ ‫מאה שנה.

‫וזה הוא הנאמר בספרי ״ופרנס את ישראל ארבעים שנה״ והיו תחלתם‬ ‫כמאה שנה לפני החורבן, וסופם אחרי ימי ארכילאוס בן הורדוס‪.‬‬

‫ועל הזמן שלפני זה, הזמן שלפני ימי נשיאותו נאמר ״הלל עלה מבבל‬ ‫(היינו בפעם ראשונה עי' פי״ט) בן ארבעים שנה ושימש חכמים ארבעים שנה״^(ל"ו)‪.‬‬

‫ומבואר כי עליתו הראשונה מבבל שהיתה ערך ארבעים שנה לפני ימי‬ ‫נשיאותו היינו כמאה וארבעים שנה לפני החורבן‪.‬‬ ‫ ובידענו כי בעליתו זו שימש לפני שמעיה ואבטליון, ולא לפני שמעון בן‬ ‫שטח ויהודה בן טבאי, מבואר הדבר כי שמעיה ואבטליון כבר היו אז ראשי הדור‬ ‫וכי רבותיהם שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי כבר נפטרו‪.‬‬

‫וכמה נשתומם על החכם גרעץ אשר (בח״ג עמוד ‪ (207‬בא ובדא מלבו‬ ‫ויאמר על הלל ״וקרוב לשער כי נלוה אל הורקנוס, כאשר שב הורקנוס (כשנה‬ ‫אחרי אשר כבר מלך הורדוס בשנת ‪ 36‬לפמה"נ) מבבל לירושלים, בבואו לירושלים‬ ‫שקד שם על התורה ושימש את שמעיה ואבטליון וכו׳‪.‬״‬

‫הנה בלא מקור של כלום בא והפך את כל סדרי דברי הימים נגד דברים‬ ‫מפורשים‪.‬‬

‫והדבר מפורש כי עליתו הראשונה מבבל לשמש לפני שמעיה ואבטליון‬ ‫לא היתה לא בימי הורדוס וגם לא בימי המלך אנטיגנוס אשר מלך לפני הורדוס‬ ‫ולא בימי המושלים החשמונאים לפני אנטיגנוס שמשלו אז אריסטובלוס ואחריו‬ ‫הורקנוס, כי אם עוד בימי אלכסנדרא אשת אלכסנדר ינאי‪.‬‬ ‫

---

‫ הערה (ל"ו): דבר המובן מעצמו חוא שכל חזמנים בכל כיוצא בזה הנם בקירוב, וערך כך וכך ולאו‬ ‫דוקא, ועוד נשוב לכל זה בהמשך דברינו‪.‬‬ ‫