סוף ימי החשמונאים ומנהיגי הדור
פליטת כח הממשלה אשר נתן לו פאמפיוס, ואם פאמפיוס לקח ממנו את כתר המלוכה, לקח ממנו גאביניוס עתה גם את כל משרתו במדינה, וישאיר בידו רק את הכהונה במקדש, אבל הסדרים האלה לא ארכו ימיהם כי צעזאר השיב את הורקנוס על כנו".
ובח"ב עמוד 193יאמר שירער על זה עצמו:
"כפי הנראה הי׳ מונח בהמעשה הזאת הרבה יותר מזה לבד להגביל כח הסנהדרין מהשתרע על כל העם יחד, כי יאזעפוס "יצייר זה כדבר מדיני כולל הנוקב ויורד" ואם לא נוכל להכיר ולדעת אם החמשה מחוזות ההם היו מחולקים בנוגע להמסים או בנוגע לחקי משפט, או לשניהם יחד, אבל בכל האופנים לא ארכו מעשי גאביניוס יותר מערך עשר שנים, כי על ידי מעשי יוליוס צעזאר הוסרו ונתבטלו, כי הוא השיב (!) להורקנוס את השם עטנארכיס ביהודה, ומתוך מעשה שאירע או יוצא מפורש כי כח המשפט בירושלים שב והי׳ גם על ארץ הגליל שהרי הורדוס הוכרח אז בעד מעשיו בארץ הגליל לבוא להצטדק לפני השופטים בירושלים". וכל דבריו מראשם לסופם אינם כי אם דברי טעות ,ובא רק מפני שהרשו להם לחקור במקומות אשר יחסר להם גם הידיעות היותר מפורסמות.
עד שהוא מביא ראיה מזה שעמד הורדוס למשפט בירושלים "כי כח המשפט בירושלים שב והי׳ גם על ארץ הגליל״ ובהכרח שאז כבר שבה הסנהדרין הגדולה והתאחדה לכחה הראשון. אבל הלא דבר ידוע כי אפי׳ בשעה שהסנהדרין הגדולה היא בכל אחדותה וכל כחה, נידן כל אחד רק בעירו ובמקומו, ודבר אין לבית דין הגדול שבירושלים עם דיני נפשות של רציחה, אף כי במקומות אחרים.
ומקראות שלמים הם בתורה במקומות רבות "והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא אל שעריך". ואצל רוצח ביחוד נאמר דברים י״ט י׳׳ב ,ושלחו זקני עירו ולקחו אתו משם ונתנו אתו ביד גאל הדם ומת.
ודבד ידוע הוא כי דיני נפשות בכלל הנם בעשרים ושלשה, ובבית דין של כל עיר ועיר. אבל את אשר הועמד הורדוס למשפט בירושלים ולא בארץ הגליל הוא מפני שני דברים האחת כדברי יאזעפוס XIV, 9, 4.
"הורקנוס לא מצא מרגוע מאמותיהם ואחיותיהם של הנהרגים כי הם היו צובאות פתח בית המקדש, ובכל יום הפילו שם תחנתם ובקשתם בבכי ואנקה לדרוש דם נקי דם בניהם ואחיהם אשר שפך הורדוס, ולהעמיד אותו בשער משפט". וזאת שנית כי הורדוס הי׳ אז כבר לראש בארץ הגליל, על פי אנטיפטר אביו, ועל פי הורקנוס וגדול מאד אצל נציב רומא בסוריא, ולא ערב אדם את לבו בארץ הגליל להעמידו שם במשפט, וגם הבית דין שבירושלים לא עלה על דעתם כי הם עצמם יקראו אותו לדין ומשפט לפניהם.
רק כי גדולי העם השתדלו על זה לפני הורקנוס כי הוא יקרא אותו למשפט, ובכל זה בא גם לשם בראש חיל מזוינים.
ולא נוכל לדעת איך יכלו כולם לטעות ולחשוב כי דברי יאזעפוס על גאביניוס שמסר ביד הורקנוס משמרת המקדש הכונה שלקח ממנו כל המשרה
