56
סוף ימי החשמונאים ומנהיגי הדור עשו אז בני ישראל לבטל מעשי הרומיים בדבר גדול אשר כזה, והרומיים שמו ידם בחיקם.
ויותר מזה כי מפני שלא הבינו סוף דברי יאזעפוס על מה יסבו דבריו באמרו "ככה אבדו היהודים את ממלכתם ויהי להם מעתה ממשלה אריסטאקראטית" כי על כן כתב לו החכם גרעץ:
"בראש כל אלה העמיד גאביניוס מהיהודים ההולכים בדרכי הרומיים מהאריסטאקראטים אשר בין הכהנים אנשים אשר נגע הדבר להם עצמם לחזק ידי רומא בארץ(ל"א).
ובכל זה יאמר מיד אחר זה שהחלוקה הזאת היתה כנפל אשה לא ראה שמש, וכאשר אך פנה גאביניוס הלכה תמס, וגם עקבותיה לא נודעו.
והנה הלכו בדרכם למרחוק כל כך עד שפירשו דברי יאזעפוס והוציאו מהם דברים שהנם לגמרי נגד המפורסמות, ונגד טבע הדברים.
כי אם העמיד גאביניוס לראש החמשה סנהדראות אשר יסד את הרימלינגים החיצונים והצדוקים הנה ידענו אותם ואת דרכם כי לא שבו מפני כל, ובפרט כשממשלת רומא לא לבד שהיתה עמהם, כי אם שגם ראתה בזה את טובתה.
ובכל זה העמיד גרעץ את פני המאורעות באופן כזה עד שיאמר כי אך פנה גאביניוס לא נשאר גם רושם מזה, וגם עקבותיהם לא נודעו.
ואנחנו ידענו את כל מעשי הרימלינגים החיצונים והצדוקים למיניהם שאם אך גברה ידם, לא שבו מפני כל, וגם עברו בחרב נוקמת, ופתאום יבדה לנו החכם גרעץ מעשים ומאורעות אשר לא נשמעו ולא נראו ביהודה, ולא היו, ולא יכלו להיות.
ויאמר לנו כי נמסרה שבט המשרה בידי כל הרימלינגים למיניהם בכח רומא, והם יראו לגשת.
וכל מי שיש לו ידיעה בדברי הימים ישתומם לדרכי חקירה כאלה אשר בדו להם מעשים ומאורעות שלא היו ושלא יכלו להיות בשום אופן.
ובראותם בעצמם שאין שם גם שורש וענף מהם, בראו להם דברים שכמעט אך פנה גאביניוס ללכת והנה היו כלא היו, וגם עקבותיהם לא נודעו.
ואמנם כן כי החכם גרעץ איננו יחיד בדרכו בפי׳ דברי יאזעפוס, והיא גם דרך כל חוקרי העמים. והפראפעסאר שירער בח״א יביא בזה המון השערות של חוקרי העמים ויאמר שם עמוד 339: "כן עשה אז גאביניוס דבר גדול בנוגע לסדרי הממשלה כי לקח מהורקנוס את כל כח ממשלתו ויתן בידו רק ההשגחה על המקדש, אבל בממשלת הארץ לא הי׳ לו להורקנוס (וממילא גם לאנטיפטר) דבר מעתה כי חלק גאביניוס את הארין לחמישה פלכים וכו' מה הכונה בזה בדברים האלה אצל יאזעפוס אינו מובן כראוי וכו׳ אבל בכל האופנים היו מעשי גאביניוס אלה לקחת מהורקנוס את כל יתר
הערה (ל"א): ומעתיקו עברית שנן עוד יותר את דברי גרעץ וכתב עמוד 469: ״ובראשם העמדו יהודים אשר נטו בלבם אחרי הרומאים, מרביתם מאצילי העם הצדוקים אשר בקשו וימצאו תועלת לנפשם מאהבתם את רומא וידרשו שלומה וטובתה כל הימים״.
וזה טעות לעצמו עי׳ דברינו ״צדוקים ובייתוסים".
