עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/57

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה

‫‪52‬‬

‫ סוף ‫ימי החשמונאים ומנהיגי הדור‬

וזה אפשר רק מפני שלא הי׳ אז סנהדרי גדולה לא נתמנה אז לא נשיא‬ קבוע מיוחד בשמו, ולא אב בית דין קבוע מיוחד בשמו(כ״ח).‬

‫רק שעל הדברים היותר נחוצים (אשר יבוארו בפרק י"ג) הנדרשים יום יום‬ ‫נמסר הכל לשעה תחת הנהגת משפחה גדולה נכבדה מאד, אשר היו בטוחים בהם‬ ‫כי בבוא העת ישיבו המשרה למקומה, ועל כן לא רשמו גם בהם איש בשמו‪.‬‬

‫וכן הוזכרו בכל מקום בלשון רבים, ועל כל דבריהם עם הלל נאמר "‬אמרו‬ ‫לו" וכן הוא בכל מקום מהם, וכן יקראו תמיד בכל מקום ״בני בתירא וזקני בתירא״‪.‬‬

‫ועל כן הננו רואים גם זאת כי לא הוזכרו לא בפ"א ממס׳ אבות, ולא‬ ‫במשנה חגיגה פ״ב משנה ב׳‪.‬‬ ‫ ואם שלא יפלא כל כך על אשר לא הוזכרו במס׳ אבות, אבל איך לא‬ הוזכרו במס׳ חגיגה שם‪.‬‬

‫והרי מנחם שלא הי׳ נשיא, ולא הי׳ כי אם אב בית דין זמן קצר בראשית‬ ‫ימי הלל, ויהי גם איש אשר אין רוח חכמים נוחה הימנו, ובכל זה הוזכר שם‬ בדין הסמיכה‪.‬‬

‫ואף שיכול להיות שבני בתירא לא נחלקו בזה אבל הלא גם מנחם לא‬ ‫נחלק, ובכל זה הוזכר‪. ‬‬ ‫ולשון המשנה שם ‪"‬יוסי בן יועזר אומר שלא לסמוך יוסי בן יוחנן אומר‬ ‫לסמוך‪ ,‬יהושע בן פרחיה אומר שלא לסמוך ניתאי הארבלי אומר לסמוך, יהודה‬ ‫בן טבאי אומר שלא לסמוך שמעון בן שטח אומר לסמוך, שמעיה אומר לסמוך‬ ‫אבטליון אומר שלא לסמוך, הלל ומנחם לא נחלקו, יצא מנחם נכנס שמאי‬ ‫שמאי אומר וכו׳‪.‬׳׳‬

‬והננו רואים שאף שמנחם לא הי׳ צריך להזכר כלל, שלבד שלא נחלק, הנה גם לבד זה הלא עיקר הזוג מהלל ברוב ימיהם הי׳ שמאי, והוזכר כאן עמו‪.‬‬

‫ובכל זה לא דלגו על מנחם, והוזכר במקום הזה, ואף שלא הי׳ נשיא כי‬ ‫אם אב בית דין ואף שגם לא הי׳ רוח חכמים נוחה הימנו‪.‬‬

‫ואיך לא הוזכרו בני בתירא‪ ,‬אם היתה משמרתם משרת נשיא קבוע עומד‬ ‫בראש הסנהדרין‪.‬‬

‫והננו רואים בעת משפטו של הורדוס כי שמאי ידבר רתת עם חביריו‬ ‫הסנהדרין, ויאמר להם דברי כבושים היורדים חדרי בטן, ובודאי שכבר נפטרו‬ ‫ראשי הדור שמעיה ואבטליון רבותיו המובהקים‪.‬‬

‫ואף שגם בזה טעו מהחוקרים החדשים בחשבם כי משפט הורדוס הי׳ צריך‬ ‫מצד הדין להיות בבית דין של שבעים ואחד, המקום אשר ישבו שמעיה‬ ואבטליון לראש‪.‬‬

‫אבל דבריהם צדקו מצד אחר, כי בדבר גדול אשר כזה, שלא הי׳ זה דבר‬ פרט‬י הנונע להאיש הזה לבד, כי אם לכל דבר המדינה (עי׳ דברינו "הצדוקים‬ ‫והבייתוסים״) ולגדולי האומה הצליח חחפץ להציגו בשער משפט אך אחרי‬ ‫עמל גדול והשתדלות נמרצה, ונציב רומא בסוריא התערב בדבר לטובת הורד‪ו‬ס‪, ‫


הערה (כ״ח): ‪ואי‬ן מקום לאמר שרק הורדוס בימיו הוא שהי׳ סיבה לזה, שהרי בראשית ימי הורדוס‬ נתמנה הלל, ובהכרח שהי' סיבת הדבר בדברי הימים שלפני זה, וכמו שעוד יבואר לפנינו. ‫