סוף ימי החשמונאים ומנהיגי הדור
כו ובכל זה הדבר מבואר מהדברים בתוספתא ובירושלמי שהי' הדבר בערב הפסח עצמו, וכפי לשון הבבלי הי׳ זה ביום הקודם, וכל השקלא וטריא היתה לא בלשכת הגזית במקום ישיבת הסנהדרין, כי אם בעזרה, בתוך העם הנאסף כבר. ובתוספתא פסחים פ״ב הלשון:
״פעם אחד חל ארבעה עשר להיות בשבת שאלו את הלל הזקן פסח מה הוא שידחה שבת אמר להם וכי פסח אחד יש לנו בשנה שדוחה את השבת חברו עליו כל העזרה אמר להם תמיד קרבן צבור וכו' אמרו לו מה יהי׳ על העם שלא הביאו סכינין ופסחים למקדש אמר להם הנח להם וכו׳ מה עשו ישראל באותה שעה מי שפסחו טלה טמנו בצמרו, גדי קשרו בין קרניו והביאו סכינין ופסחים למקדש ושחטו פסחיהן בו ביום מנו את הלל לנשיא וכו'."
ומזה מבואר כי לא לבד לפני זה, כי אם שגם השאלה הזאת להלל לא היתה במושב זקנים, וכענין קבלת עדות שהעיד יוסי בן יועזר לפני חכמי הדור, וכל העדיות שבאו במקומות רבות במשנה, ולא היתה זה בתוך אסיפת סנהדרי גדולה להכרעה, כי אם בתוך העם בעזרה, ובערב הפסח עצמו.
ובירושלמי פסחים רפ״ו ״אמרו לו מה לעשות בעם ולא הביאו סכיניהם אמר להן הלכה זו שמעתי ושכחתי אלא הנח להן וכו׳ מיד כל מי שהי׳ פסחו טלה הי׳ תוחבה בגיזתה וכו׳.״ ומבואר גם בזה שהי׳ זה בערב הפסח עצמו, ובבבלי פסחים ד׳ ס"ו הלשון מזה עצמו ״אמרו לו רבי שכח ולא הביא הסכין וכו׳ אמר להן וכו׳ למחר מי שפסחו טלה תחבו בצמרו וכו׳."
ומכל זה מבואר שהי׳ כל זה בהקבץ כל העם לפני הרגל, אם כלשון התוספתא והירושלמי כבר בערב החג דהיינו ביום השבת עצמו, או כפי דברי הבבלי הי׳ זה בערב שבת של ערב הרגל, והכל בין העם, ולא במושב הסנהדרין.
ומבואר מזה שאחרי מות שמעיה ואבטליון, היינו בימי בני בתירא, לא שמשו המאורות, ולא הי׳ שם סנהדרי גדולה.
ועל כן הננו רואים שדבר גדול וכולל כזה אשר הי׳ מוטל בעיקרו על הסנהדרין הגדולה הכוללת, אשר ממנה תורה יוצאה לכל ישראל לחקור ולהכריע בשעתו לפני זמן הרגל, ולקבל עדות ולהחליט, לא נעשה אז כזאת עד השעה האחרונה, והעם עמד נבוך.
שבאמת כן הוא בלא סנהדרי גדולה כוללת לכל ישראל בדבר כזה שהוא יסוד הדין וככל אשר יבואר לפנינו בפרק י"ח.
אבל עלינו לחקור ולדעת מה גרם כל זה, ומה הי׳ סיבת הדבר שאחרי מות שמעיה ואבטליון לא היתה שם סנהדרי גדולה.
וכשנתבונן עוד נראה שגם נשיא קבוע, ואב בית דין קבוע לא נתמנו אז, אחרי מות שמעיה ואבטליון, וזה רק מפני שלא הי׳ אז סנהדרי גדולה.
שהרי "בני בתירא" "וזקני בתירא" אינו כי אם גם שם הכולל למשפחה שלמה, ולא לאיש אחד נשיא.