עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/56

סוף ‫ימי החשמונאים ומנהיגי הדור‬

‫כו‬ ‫ ובכל זה הדבר מבואר מהדברים בתוספתא ובירושלמי שהי' הדבר בערב‬ ‫הפסח עצמו, וכפי לשון הבבלי הי׳ זה ביום הקודם, וכל השקלא וטריא היתה לא‬ ‫בלשכת הגזית במקום ישיבת הסנהדרין, כי אם בעזרה, בתוך העם הנאסף כבר‪.‬‬ ‫ ובתוספתא פסחים פ״ב הלשון‪:‬‬

‫״פעם אחד חל ארבעה עשר להיות בשבת שאלו את הלל הזקן פסח‬ ‫מה הוא שידחה שבת אמר להם וכי פסח אחד יש לנו בשנה שדוחה את השבת‬ חברו עליו כל העזרה אמר להם תמיד קרבן צבור וכו' אמרו לו מה יהי׳ על העם‬ ‫שלא הביאו סכינין ופסחים למקדש אמר להם הנח להם וכו׳ מה עשו ישראל‬ ‫באותה שעה מי שפסחו טלה טמנו בצמרו, גדי קשרו בין קרניו והביאו סכינין‬ ‫ופסחים למקדש ושחטו פסחיהן בו ביום מנו את הלל לנשיא וכו'."

‫ומזה מבואר כי לא לבד לפני זה, כי אם שגם השאלה הזאת להלל לא‬ ‫היתה במושב זקנים, וכענין קבלת עדות שהעיד יוסי בן יועזר לפני חכמי הדור‪,‬‬ ‫וכל העדיות שבאו במקומות רבות במשנה, ולא היתה זה בתוך אסיפת סנהדרי‬ ‫גדולה להכרעה, כי אם בתוך העם בעזרה, ובערב הפסח עצמו‪.‬‬

‫ובירושלמי פסחים רפ״ו ״אמרו לו מה לעשות בעם ולא הביאו סכיניהם‬ ‫אמר להן הלכה זו שמעתי ושכחתי אלא הנח להן וכו׳ מיד כל מי שהי׳ פסחו‬ טלה הי׳ תוחבה בגיזתה וכו׳‪.‬״‬ ‫ ומבואר גם בזה שהי׳ זה בערב הפסח עצמו, ובבבלי פסחים ד׳ ס"ו הלשון‬ ‫מזה עצמו ״אמרו לו רבי שכח ולא הביא הסכין וכו׳ אמר להן וכו׳ למחר מי‬ שפסחו טלה תחבו בצמרו וכו׳."

ומכל זה מבואר שהי׳ כל זה בהקבץ כל העם לפני הרגל, אם כלשון‬ ‫התוספתא והירושלמי כבר בערב החג דהיינו ביום השבת עצמו, או כפי דברי‬ ‫הבבלי הי׳ זה בערב שבת של ערב הרגל, והכל בין העם, ולא במושב הסנהדרין‪.‬‬

‫ומבואר מזה שאחרי מות שמעיה ואבטליון, היינו בימי בני בתירא, לא שמשו‬ המאורות, ולא הי׳ שם סנהדרי גדולה‪.‬‬

‫ועל כן הננו רואים שדבר גדול וכולל כזה אשר הי׳ מוטל בעיקרו על‬ ‫הסנהדרין הגדולה הכוללת, אשר ממנה תורה יוצאה לכל ישראל לחקור ולהכריע‬ ‫בשעתו לפני זמן הרגל, ולקבל עדות ולהחליט, לא נעשה אז כזאת עד השעה‬ האחרונה, והעם עמד נבוך‪.‬‬

‫שבאמת כן הוא בלא סנהדרי גדולה כוללת לכל ישראל בדבר כזה שהוא‬ ‫יסוד הדין וככל אשר יבואר לפנינו בפרק י"ח‪.‬‬

‫אבל עלינו לחקור ולדעת מה גרם כל זה, ומה הי׳ סיבת הדבר שאחרי מות‬ ‫שמעיה ואבטליון לא היתה שם סנהדרי גדולה‪.‬‬

‫וכשנתבונן עוד נראה שגם נשיא קבוע, ואב בית דין קבוע לא נתמנו אז, ‫אחרי מות שמעיה ואבטליון, וזה רק מפני שלא הי׳ אז סנהדרי גדולה‪.‬‬

‫שהרי ‪"‬בני בתירא" ‪"‬וזקני בתירא" אינו כי אם גם שם הכולל למשפחה‬ ‫שלמה, ולא לאיש אחד נשיא‪.‬‬ ‫