עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/55

סוף ‫ימי החשמונאים ומנהיגי הדור‬

‫‪50‬‬ ‫ ‫בני בתירא, ובכל דבר שתי הבתים אשר יסדו שמאי והלל, בית שמאי ובית הלל‬ דבר אשר הי׳ לגמרי חדשה בישראל, ובא רק מתוך המעשים בסוף ימי החשמונאים ומתוך הכרח המאורעות‪.‬‬

‫והחכם קראכמאל הזקן במורה נבוכי הזמן עמוד 186 באין אומר דברים‬ כתב לו:‬

״ידענו כי מיד בדור שני (אחר אנטיגנוס איש סוכו) להתחלת יסוד‬ ‫ההלכות^(כ"ז) כבר היו לקביעותם ומשנתם שני בתי וועד או בתי מדרש גדולים‬ האחד גדול במעלה ועל הרוב גם במנין מן השני הגם שנשתוו להם תמיד על‬ ‫קביעות ההלכה, ראשי המורים בהם היו הזוגות הנודעים הראשונים יוסי בן יועזר וכו׳.‬״‬

והעיד עדות שקר לאמר ״ידענו כי מיד וכו׳ כבר היו‪ ,‬לקביעותם ומשנתם שני‬ בתי וועד או בתי מדרש."

והוא רק טעות אשר בדא מלבו והדבר ידוע ומפורסם בכל המשנה ‬והגמרא‬ ‫כי אך בימי הלל ושמאי נתחלקו לשתי בתים ושני בתי מדרש גדולים‪.‬‬ ‫ והדבר גם מפורש בברייתא במס' ‬יומא ד׳ ל״ה כי עוד גם שמעיה ואבטליון‬ ‫הי׳ להם בית המדרש אחד אשר למדו שם שניהם יחד עם תלמידיהם, ונאמר שם‪:‬‬ ‫תנו רבנן עני ועשיר וכו׳ אמרו עליו על הלל הזקן שבכל יום ויום וכו׳ פעם‬ ‫אחת לא מצא להשתכר ולא הניחו שומר בית המדרש להכנס עלה ונתלה וישב‬ ‫על פי ארובה כדי שישמע דברי אלקים חיים מפי שמעיה ואבטליון. אמרו אותו‬ ‫היום ערב שבת הי׳ וכו׳ אמר לו שמעיה לאבטליון אבטליון אחי בכל יום הבית‬ מאיר והיום אפל שמא וכו'‪.‬‬

‫וכל ראי׳ גם למותר בדבר ידוע ומפורסם בכל הגמ׳ שעד בית שמאי ובית‬ ‫הלל לא נתחלקו ראשי הדור לשני בתים‪.‬‬

‫ועל כן עלינו לחקור זאת לדעת סיבת הדבר אשר הביא החדשה הגדולה‬ ‫הזאת בימים ההם‪.‬‬

‫אף גם זאת עלינו להבין ולדעת כי כשנתבונן בהמעשה שלפנינו בבני‬ ‫בתירא עם הלל נראה ונכיר כי בימים ההם, היינו בימי בני בתירא לא שמשו‬ ‫המאורות ולא היתה שם סנהדרין כוללת של שבעים ואחד לתורה ולתעודה‬ ‫ולהכרעת ההלכה בכל ספק, לדעה מה יעשה בישראל‪.‬‬

‫ובמשנה במס׳ סנהדרין ד׳ פ"ו (פי״א מ״ב) נאמר ״ג׳ בתי דינין היו שם‬ ‫אחד יושב על פתח הר הבית, ואחד יושב על פתח העזרה, ואחד יושב בלשכת‬ ‫הגזית, ‬באים וכו׳ ואם לאו אלו ואלו באים לבית דין הגדול שבלשכת הגזית‬ ‫שממנו יוצאה תורה לכל ישראל וכו׳." ‬ ‫ובמקום הזה יפלא מאד לראות כי דבר גדול וכולל כזה הנוגע לכל קהל‬ ‫עדת ישראל, והמעשה אשר יעשון לא ישבו כלל כסאות למשפט, לחקור ולדעת‬ ‫ולהכריע ולהודיע הדבר בזמנו לכל‪.‬‬ ‫ והיתה מוטילת באין הופכים עד ערב הפסח עצמו, ולא נחקר הדבר מלפני זה‪.‬‬ ‫והרי לכל הפחות ידעו זה כבר מראש חודש ניסן שיהי׳ שבת ערב הפסח‪.‬‬ ‫

---

‫

הערה (כ"ז): היינו לפי הטעות אשר טעו כולם ואשר אין לו מקום כלל ככל אשר יבואר לפנינו בדברינו‬ על המשנה ביסודה".‬ ‫