סוף ימי החשמונאים ומנהיגי הדור
כג חנם ולחדול ממלחמה באין תקוה), לפתוח שערי העיר, גם זולת זה הנה ראה הורדוס כי נתקיימו דברי Safjtiag"אשר בעמוד הורדוס לפני השופטים אמר כי יבוא היום והורדוס עצמו ייסרם קשה וכו'".
והננו רואים מדברי יאזעפוס כי ידע היטב אשר שמאי יצא מכלל תלמידים שהרי הוא אומר שזה הוא האיש אשר גער בהמלך הורקנוס ובחביריו הסנהדרין בישבו בתוכם כסאות למשפט במשפט הורדוס, שזה הי׳ כבר עשר שנים לפני זה.
והנה ידע היטב לכל הפחות ששמאי זה אשר עליו ידבר, יהי׳ שמעיה או שמאי, כבר הי׳ עשר שנים לפני זה חבר הסנהדרין.
ובכל זה יתאר אותו עוד במקום הזה לתלמידו של MokXfwv
וזה מראה בעליל שידע גם סדרם בבית הוועד אחר זה וכי הלל הי׳ הראש, ונשיא הדור, נשיא בית הוועד בהוועדם יחד.
וכבר נתבארו לנו בחלק ב' עמוד 165שזה הי׳ הסדר שם במושב הסנהדרין בלשכת הגזית, ואחר זה במושב המתיבתא, שכל היושבים לפני ראש הסנהדרין וראש המתיבתא נחשבו כתלמידים חבירים לו.
וכלשון הגמ׳ במס׳ שבת ד׳ נ״א אמר רב פפא בא וראה כמה מחבבין זה את זה שאלו ר׳ יוסי קיים הי׳ כפוף ויושב לפני רבי.
ופעם אחת גברה ידו של שמאי בבית הוועד כאשר נאספו חכמי שני הבתים יחד נאמר על זה במס׳ שבת ד׳ י"ז הבוצר לגת וכו׳ אמר לו הלל לשמאי וכו׳ ואותו היום הי׳ הלל כפוף ויושב לפני שמאי "כאחד מן התלמידים" והי׳ קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל. והדבר מובן מעצמו שהלל לא הי׳ אז פתאום בין התלמידים, אבל מכיון שביום ההוא הי׳ צורת בית הוועד באופן כזה כאלו שמאי יושב ראש והלל ככל חכמי הוועד כפוף ויושב לפני שמאי, הי׳ זה כבר "כאחד מן התלמידים".
וזה הי׳ עצם סדרי בית הוועד לכל עניניו ככל אשר כבר נתבאר לנו ואשר היו אז ידועים בין העם ומפורסמים לכל.
ועל כן זה שהי׳ יסוד בית הוועד שהלל הי׳ שם הראש, ושמאי כפוף ויושב לפניו, כי על כן אף שידע יאזעפוס היטב כי שמאי הי׳ שם חבר הסנהדרין כבר מימים רבים לפני זה כמבואר בדבריו, בכל זה קרא לשמאי תלמידו.
ובפרט בהיות אצל יאזעפוס לכל לראש דבר המשרה, וזה הי׳ אצלו הדבר העומד למעלה מכל, ואך זה היתה נקודת השקפתו, הנה עמד הלל בכח המשרה בראש, ראש כולם והן דברי יאזעפוס "הלל ושמאי תלמידו".
אבל אצל שמעיה ואבטליון הלא הי׳ הדבר להיפך כי שמעיה הי׳ הנשיא, היושב ראש בבית הוועד במושב הסנהדרין ,ובמתיבתא ,ואיך אפשר שיתהפכו הדברים אצל יאזעפוס, ומנין הי׳ יכול לטעות ולאמר "אבטליון ושמעיה תלמידו".
והרי אם נבוא לאמר שבא לו הטעות הזה מפני שהחליפם בהלל ושמאי, אבל הלא בהלל ושמאי עצמם אי אפשר הדבר כי אם מתוך ידיעה שלמה בכל ענינם. והמקום הזה הלא הוא היסוד מכל דבריהם לעשות את כל דברי יאזעפוס למוטעים ומבואר שמתוך המקום הזה עצמו ההכרח שכונתו רק להלל ושמאי.