סוף ימי החשמונאים ומנהיגי הדור
כא שגם מצא בדברי יאזעפוס עוד דבר יותר גדול כי שמעיה ואבטליון חיו עוד בימי הורדוס ויהיו אז ימי פעולותיהם, עד שהלל אך אז למד לפניהם.
ובדבר הזה הי' דבר כל חוקרי אשכנז כמעט פה אחד, ויוליכו את כל סדרי המעשים רק על פי זה.
ואם כי כבר כעשר שנים לפני ימי ממשלת הורדוס כבר הוזכר שמאי בדברי יאזעפוס לאחד מראשי המדברים לא יבצר מזימה מדרכי החקירה אשר בחרו, ויאמרו כי טעה יאזעפוס ויחליף את שמעיה על שמאי.
והחקירה הזאת אינה דבר פרטי בנוגע לשני חיי זה או זה, כי אם נוגעת בפנת דברי ימינו בסוף ימי החשמונאים וראשית ימי הורדוס ככל אשר יבואר לפנינו. כי על כן עלינו לראות במה כחם גדול וענין דבריהם אשר סמכו אחד על חבירו מה הוא. והרב פראנקעל בדרכי המשנה עמוד 37בדברו שם על שמעיה ואבטליון, הי' הדבר כל כך פשוט אצלו כי יאזעפוס טעה בזה והחליף את שמעיה ואבטליון על הלל ושמאי, עד אשר גם לא יחקור כלל על זה, כי אם יאמר בדברים מוחלטים:
"שמעיה ואבטליון המה הזוג הרביעי וחיו בסוף מלכות החשמונאים. ״שמעיה ישב בראש הסנהדרין בעת האשימו הורדוס על אשר הרג באנשי הגליל, ושמעיה לא נשא לו פנים וקצף מאד על חבריו אשר מיראתם את הנאשם פחדו לגזור הדין(כ״ד). ובהערה שם יאמר "בדבר יאזעפוס (קדמוניות 15, 1, 1) יש פה עירבוב דברים וכבר העירו על זה החכם דר׳ קעמפף (אריעינט יאהרנ׳ (1849ודר׳ גרעטץ (מאנטסשר יאהרג׳ 1ד׳ 118״).
והנה בציינו הערבוביא בדברי יאזעפום קדמוניות XV, 1, 1לא היו לדבריו שמעיה ואבטליון רק בסוף ימי החשמונאים כלשונו, כי אם גם בראשית ימי הורדוס, שזה הם ענין הדברים שם XV, 1, 1מראשית ימי הורדוס.
ודברי החכם גרעץ שם אשר פראנקעל ישען עליהם ואשר היו פתאום ליסוד ולהחלט גמור בכל החקירה הזאת, וכבר ראה גם דברי קעמפף והביאם וחזר ושנה דבריו ברוב ענין בספרו נאטע 16אלה הם:
״נשאר לנו לבאר דבר שמעיה ואבטליון נגד השמות אשר הוזכרו אצל יאזעפנס אלטטי׳ XIV, 4, 9ושם XV, 1, 1ושם 10, 4תחת שם UolXimv ושם SafAeagאבל כשם שזה דבר ברור באין ספק שבהמקום האחרון הכונה בודאי רק להלל ושמאי ,כן הדבר ברור שבשני המקומות הראשונים הכונה רק
הערה (כ״ד): ראוי להעיר גם על הטעות הכולל אשר טעו כולם גם בעצם דבר המאורע הזה כי כתבו כל זה בסגנון כאלו הסנהדרין לא רצו או נמנעו מלעיין בדינו מפני המורא, וכן הוא גם סגנון דברי החכם גרעץ ח"ג עמוד .181והרב פראנקעל עוד הרחיק ללכת וכתב ״שפחדו לגזור הדין".
אבל טעות הוא והמעיין בדברי יאזעפוס מזה אלטטי' XIV, 4, 9,יראה שהכוונה שקרובי הנהרגים גואלי הדם והעדים יראו לתבוע משפטם ולהציע דבריהם, ודומיה שררה בבית, ושמאי הוכיח את חביריו על אשר יחשו למעמד כזה ועל אשר נתן הורקנוס להוררוס לבוא בראש חילו, ועל כל זה הי׳ לכל חביריו להעיר ולגעור. והערנו על זה כי עוד יהי׳ זה נדרש לנו בהמשך דברינו, והדברים יבוארו במקומם בחלק שלפני זה.
