40
סוף ימי החשמונאים ומנהיגי הדור
ובכל זה בא גרעץ ויאמר כי בני בתירא היו בבליים ותחלת זמנם אשר נעשו לנשיאים הי׳ בימי הורדוס, והוא בחר בהם וישימם לראשי הסנהדרין מתוך הבבליים האלה אשר עלו לארץ ישראל כארבעים שנה אחרי אשר היו בני בתירא לנשיאים. ולפני בואם מבבל מפורש בדברי יאזעפוס כי הורדוס לא ידע מהם והם לא ידעו ממנו וכמו שיאמר שם:
"למען מצוא מרגוע מפרעות הטראכאנים התיעץ הורדוס וכו׳ והנה שמע כי יהודי אחד מבבל וכו׳ עברו נהר פרת ויבואו עד דופני של אנטוכיא והנציב הרומי נתן להם מקום וכו׳."
ואם יחפוץ החכם גרעץ לדרוש פלפול של סמוכים כי מפני אשר הבבליים בהתישבם בסוף ימי הורדוס בטראכאניען בנו עיר בשם בטירא על כן הביא הורדוס מבבל את בני בתירא.
אבל אם כן הדבר איך לא ידע הורדוס מהבבליים האלה והם לא ידעו ממנו.
ודברי גרעץ הלא הנם כי לקחם מהקאלאניא החדשה אשר יסד.
ואמנם כי גם לא ראה החכם גרעץ את אשר בין עיניו ובהמעשה עצמה של בני בתירא והלל בפסחים מפורש כי בני בתירא לא היו בבליים. והלשון בירושלמי פסחים רפ"ו הוא:
"זו הלכה נעלמה מזקני בתירא וכו׳ ולא היו יודעין אם פסח דוחה את השבת אם לאו אמרו יש כאן בבלי אחד והלל שמו ששימש את שמעיה ואבטליון יודע אם פסח דוחה את השבת אם לאו אפשר שיש ממנו תוחלת שלחו וקראו לו אמרו לו שמעת מימיך כשחל י״ד וכו׳ אמר להן וכו׳ אמרו לו כבר אמרנו אם יש תוחלת מבבלי היקש שאמרת יש לו תשובה וכו׳.״
ומבואר הדבר כי אך הלל הי׳ בבלי ולא בני בתירא וכאשר לא נראו בעיני בני בתירא דברי הלל השיבו "כבר אמרנו אם יש תוחלת מבבלי". ואך חלום של תהו חלם לו החכם גרעץ לאמר כי הורדוס הוא שעשה את בני בתירא לראשי הסנהדרין מפני שמצא שבסוף ימי הורדוס התישבו איזה בבליים גבורי מלחמה בטראכאניען, אשר דבר לא הי׳ להורדוס עמהם לפני זה.
ובני בתירא לא היו בבליים כי אם מגדולי ירושלים בני משפחה גדולה וכבודה בירושלים אשר כל העם בטחו בהם, ויהיו לנשיאים עוד שנים רבות לפני ימי מלכותו של הורדוס ככל אשר יבואר לפנינו.
ועלינו לשום לב לעיקר הטעות הגדול אשר טעו כל חוקרי אשכנז להמשיך את ימי שמעיה ואבטליון עד תוך ימי הורדוס, ועל ידי זה לא מצאו ידיהם בכל סדרי המעשים.
פרק ט.
הלל ושמאי או שמעיה ואבטליון.
אמנם כי לא הסתפק החכם גרעץ בזה לבד את אשר מצא המפתח בדברי יאזעפוס כי בני בתירא היו לנשיאים אך בימי הורדוס, והוא הביאם מבבל כי אם
