סוף ימי החשמונאים ומנהיגי הדור
כ
ורק אחר כל זה בספר XVIIאשר גם תחלת הדברים הנם כבר אחרי אשר הומתו שני בני מרים, ואשר כידוע הנה היו אז במבחר שנותיהם וכבר השאירו בנים ובנות אחר כל זה שם פ״ב בא דבר הבבליים ויאמר:
"למען מצוא מרגוע מפרעות הטראכאנים התיעץ הורדוס וימצא לטוב לבנות ביניהם עיר ולהושיב בה יהודים(כ״ב) אשר יתנו חתיתם עליהם ויביאום במתג ורסן, והנה שמע כי יהודי אחד מבבל ועמו חמש מאות רוכבים בסוסים רובי קשת ומורים בחיצים, ועוד מאה אנשים ממשפחתו עברו את נהר פרת, ויבואו עד תפני של אנטוכיא והנציב הרומי סאטורניוס היושב באנטוכיא נתן להם מקום אשר יקרא בשם "וואלאטא״ ויהי כאשר נודע כל זה להורדוס שלח אליהם כי יבואו אליו והוא יתן להם ארץ טובה בבאטאנעא על גבול טראכאניען, ויבטיח להניח להם מכל מסי המלך וארנוניות, וכי יהיו חפשים גם מכל מסי המדינה בכלל, וגם כל הערים אשר יבנו שם יהיו ערי חופש מכל מסי המלך, והאיש הבבלי הזה וכל העולים עמו שמעו לדברי הורדוס ויתישבו שם, ויבנו להם עיר ויקראו לה בטירא ויהיו הם למגן ולסתרה גם להעמים היושבים שם, גם על היהודים הבבליים אשר דרך שם עשו דרכם בעלותם מבבל לירושלים לרגל, לבלי ירגיזום השודדים, ומאז הי׳ המחוז הזה לארץ מושב ,ועל ידי אשר היושבים שם היו חפשים מכל מניות המלך רבו מאד הבאים לשבת במקומות ההם וכו׳ וכאשר מת הבבלי הזה צאמאריס הניח אחריו בנים אשר הגבור בהם ואיש החיל בין כולם הי׳ יאקים וכו'." העתקנו את כל אריכות לשונו של יאזעפוס כי מזה גם יודע לנו מה הי׳ טיב האנשים האלה בראשיתם, אשר החכם גרעץ הביאם לירושלים וישימם לראשי הסנהדרין מורי התורה, כי כן הדבר אשר האנשים האלה חיו על חרבם, ויהיו עזי נפש אשר עוז בידם וגבורה בימינם לרד לפניהם את כל שודדי טראכאניען, אשר לפני זה לא עלה בידי הורדוס בכל כח ידו להעמיד שם שלום הארץ, והשש מאות נפש אלה הביאום במתג ורסן ויקימו את מנוחת הארץ מאז והלאה "ויהיו למגן ולסתרה גם להעמים היושבים שם גם לכל היהודים הבבליים אשר דרך שם הלכו לירושלים לרגל."
ואמנם כי דבר פלא הוא אשר החכם גרעץ עצמו בספרו גם הוא את דבר בוא הבבליים האלה (ח"ג עמוד 222העה"ע (500והתישבם בארץ באטאנעא על ידי הורדוס יכתוב בעצמו שהי׳ זה בסוף ימי הורדוס זמן קצר לפני מותו ויאמר שם: "גם עוד בזמן מאוחר זמן קצר לפני מותו הוכרח הורדוס לשית עצות בנפשו איך לעצור בהשודדים בטראכאניען וישתדל הורדוס עם אחד מיהודי בבל צאמאריס אשר הוא והאנשים אשר עמו עברו נהר פרת, כי יתישבו וכו׳".
והנה כי כן יכתוב זה גם הוא לסוף ימי הורדוס ובני בתירא כידוע שסוף זמז נשיאותם הוא בראשית ימי הורדוס לפני ימי נשיאותו של הלל.
הערה (כ״ב): בכל אהבת הורדוס את היונים והסורים ידע היטב כי בקל יתנו ידם אל השודדים לחלק אתם שלל ,וריגלא בריגלא ידע, ובכל שנאתו את היהודים ידע היטב תומתם וישרתם וכי עליהם אפשר לסמוך כי דבר לא יהי׳ להם עם השודדים ויעמדו במשפט ארץ, וידע היטב כי אלה מהם אשר יגמול להם טוב, יהיו שומרי אמונים.
